• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

אנטישמיות באוסטרליה: “קוראים לנו יהודים מלוכלכים”

אנטישמיות באוסטרליה: “קוראים לנו יהודים מלוכלכים”

ביצים רקובות על המזוזה. בן 13 שנשדד באיומי סכין ובדרישה: “יהודי מסריח, תן את הכסף”. קריאות גנאי ואיומים טלפוניים. בעקבות תקיפת היהודים בחוף בונדי באוסטרליה מספרים חברי הקהילה: אנחנו חשים את האנטישמיות על בשרנו

הערת מערכת אוסראלים:

בשבועות הקרובים נעסוק בנושא האנטישמיות באוסטרליה ששב באחרונה לכותרת בעקבות אירוע תקיפת היהודים-ישראלים בסידני. במסגרת זאת, נביא דעות שונות לגבי רמת האנטישמיות ומאפייניה באוסטרליה (כולל עמדתי האישית). אנחנו מזמינים אתכם להגיב ולהתייחס ואף להשתתף בויכוח המתפתח בנושא.

כתבה זו פורסמה במקור ב”ידיעות אחרונות” ומופיעה כאן באישור המחברת

מאת: ניצה לואנסטין

זו הייתה אמורה להיות שבת נעימה, אבל בסוף השבוע התעוררו יהודי אוסטרליה לכותרות רא ־ שיות צורבות בכל אמצעי התקשורת: שישה יהודים הותקפו בלילה הקודם בחוף בונדי על רקע אנטישמי.

השישה, איש העסקים אלי בחר ,)66(אשתו לאה ,)62(מורה לעברית בבית הספר היהודי הדתי בסידני “כתר תורה,”בנם וחתנם, כמו גם שליח הקרן הקיימת לסידני שלמה בן חיים ורעייתו, עזבו לאחר חצות את בית המשפחה שאירחה אותם לסעודת שבת והלכו ברגל לבי ־ תם. היות שכולם שומרי מצוות וחובשי כיפה, איש מהם לא נשא טלפון סלולרי.

משפחת בחר, שהיגרה לסידני לפני למעלה מ־30 שנה, מוכרת היטב לקהילה היהודית. אם המשפחה לאה חזרה בתשובה ובעלה אלי הלך בעקבותיה. ובערב שבת האחרון, שהיה אביבי ונעים, הם נהנו לטייל עם השליח שהגיע מי ־ שראל לאורך חוף הים המפורסם בעולם כולו, המוקף ברבבות חנויות, פאבים ובתי קפה.

איש מהם לא הבחין בחבורת הגברים, לפ חות שמונה איש, שישבו בבית הקפה שלידו עברו, עד שאלה החלו להטיח בהם קללות אנטישמיות, ולצעוק אחריהם “יהודים מלו ־ כלכים.”ואז, כשהבן הסתובב אחורה בדאגה, זה קרה. ללא אזהרה התרוממה החבורה כגוף אחד והחלה להכות את ששת היהודים. הרחוב המה אדם, אבל לפחות עשר דקות עברו עד שמישהו התערב. עשר דקות שבהן המשיכו התוקפים, שדחפו את אם המשפחה לאה לרצפה, להטיח בקורבנות אגרופים ובעיטות, תוך שהם ממשיכים לקלל אותם ולקרוא קריאות גנאי. בסופו של דבר באו לעזרתם מאבטחים מבית המלון הסמוך, יחד עם נהג מונית שעבר במקום במקרה, ואף הצליחו להחזיק בשלושה מהתו ־ קפים עד בוא המשטרה. למעט איילה, אשתו של שליח קק”ל, אושפזו כל בני החבורה בבית החולים עם שברים, חבלות ודימומים, ואף שהם כבר הספיקו להשתחרר מאז, הזעזוע שנפל על הקהילה היהודית כולה רחוק מלהיעלם.

חרדה מוחשית ומיידית

כ־120 אלף יהודים חיים היום באוסטרליה, רובם בסידני ובמלבורן. באוסטרליה קיים גם ריכוז ניצולי שואה הגבוה ביותר בעולם אחרי ישראל. אלה, מטבע הדברים, כמו גם בני הדור השני והשלישי, רגישים במיוחד לנושא האנ ־ טישמיות, שהתגברה מאוד באוסטרליה בשנים האחרונות. מספר ההתקפות על יהודים הולך וגובר, אך רבים מהמקרים כלל לא מגיעים לתקשורת.

כך, בשל איומים, כל המוסדות ובתי הס ־ פר היהודיים מאובטחים בקפידה, בניגוד לבתי התפילה ולמוסדות החינוך השייכים לבני דתות אחרות, שאינם מאובטחים. כל בית ספר או גן יהודי מוקף בחומה גבוהה עם שערים חשמליים, מצלמות אבטחה משוכללות ושמירה מסביב לשעון. לאיש אין ספק כי מדובר באיום ממשי: כבר ב־,1991במהלך מלחמת המפרץ, נעשה ניסיון להצית גן ילדים יהודי בסידני בעזרת בקבוקי תבערה, וב־1982 בוצע ניסיון פיגוע שנועד לפוצץ את מועדון הכוח היהודי בבונדי. בשני המקרים המשטרה לא הצליחה לעצור איש.

לא פלא, אם כן, שחנה, ילידת אוסטרליה ואם לחמישה המתגוררת במלבורן, חרדה. “כל יום כשאני לוקחת את הילדים לבית הספר היהודי בעיר ומשאירה אותם שם, אני מתפללת לא ־ לוהים שהם יחזרו הביתה בשלום,”היא אומרת. “החרדה שלי מוחשית וממשית. אני לא סתם אמא היסטרית. יש היום אנטישמיות, וכאישה דתייה אני חשה אותה על בשרי.”

איך?

“לפעמים כשאנחנו הולכים בשבת ברחוב הראשי של מלבורן לבית הכנסת, לבושים בבגדי שבת וכמובן בעלי ושלושת הבנים חוב ־ שים כיפה, מכוניות שורקות לידנו או שמישהו פותח חלון וצועק לנו ‘יהודים .’מלוכלכים קרה גם שמישהו ירק עלינו והמשיך לנסוע.”

גם בנה בן ה ־15 של חנה כבר חווה אנטיש־ מיות על בשרו, כשנשדד לפני שנתיים באמצע היום, באוטובוס ציבורי במלבורן. “הוא חזר מבית הספר עם חבר, וכשהחבר ירד מהאוטובוס והוא נשאר לבדו ניגש אליו גבר צעיר והצמיד לו סכין לצוואר,”היא מספרת. “הוא אמר לו: יהודי מסריח, אתה עשיר כמו כל היהודים. תן לי את הכסף ואת הנייד. אף אחד באוטובוס לא בא לעזרתו. הנהג טען שהוא לא ראה ולא שמע דבר, ובאורח פלא גם צילומי האבטחה מהאוטובוס נעלמו.”

התוקף, שנתפס בסופו של דבר, הובא למשפט שממנו יצא עם מאסר על תנאי בלבד. שנתיים אחרי, הנער היהודי עדיין מפחד ללכת לבד ברחוב או לנסוע בתחבורה ציבורית.

גם חיים, ישראלי שהיגר למלבורן לפני 30 שנה, מכיר את הנושא הכאוב מקרוב לאחר שרכש בית חדש בקורפילד, פרבר מבוסס שבו מתגוררים יהודים רבים. “נאלצתי לבנות גדר גבוהה לאחר שזרקו לי ביצים סרוחות מתחת למזוזה וכתבו בצבע יהודי מלוכלך,”הוא אומר. ודוד רונן, ישראלי לשעבר חובש כיפה, הות ־ קף בדרכו לבית הכנסת הספרדי בסידני. “חציתי את הכביש מול בית הכנסת, ובעודי ממתין על אי התנועה באמצע הכביש, מחכה לחצות, עצרה לידי מכונית, הנהג יצא ממנה ופשוט קילל אותי ודחף אותי לכביש,”הוא מספר. “הצלחתי לקחת את מספר הרכב שלו ולהגיש תלונה במשטרה, אבל אף שאני סובל עד היום מכתף שבורה עקב התקיפה, התוקף קיבל עונש על תנאי בלבד.”אלא שמרבית המקרים, כאמור, כלל לא מגי ־ עים לתקשורת המקומית. מקרה שכן התפרסם בעיתונים המקומיים אירע לאחרונה, כשהתברר כי נער יהודי בבית ספר יוקרתי פרטי בסידני סבל במשך שנים הצקות מידי שבעה נערים בני כיתתו בשל היותו יהודי. באופן פרדוקסלי, ההתקפות עליו קרו לאחר ביקור במוזיאון השואה היהודי בעיר, כשהנערים זרקו מטבעות לרגלי התלמיד היהודי וצעקו עליו: ‘יהודי קמצן ועשיר, תרים מיד את המטבעות,”ו”לך לתאי הגזים.”

הנער היהודי נפגע כל כך, שסירב לחזור ללימודים, ומנהל בית הספר עצמו הגיע אליו הביתה, התנצל והבטיח כי השבעה יגורשו מבית הספר אם יציקו לו שוב, וכי בית הספר יכניס לספרי הלימוד חומר חדש בנושא הגזענות.

ויק אלהדף, ממנהיגי הקהילה היהודית, הגיב על המקרה בשביעות רצון ואמר כי הוא מרוצה מכך שבית הספר לקח ברצינות את העניין והגיב עליו כראוי. כעת הוא מנסה להשקיט את הרוחות ולמנוע פאניקה בקהילה היהודית לאחר ההתקפה בחוף בונדי. “התקיפה לא הייתה מתוכננת מראש אלא הייתה אקראית ובוצעה על ידי בריונים,”הוא אומר. “דבר כזה לא קורה לעיתים קרובות.”

גם יאיר מילר, נשיא הקהילה היהודית בסידני, מדגיש כי אוסטרליה היא מדינה סובלנית לכל הדתות, “אף שתמיד יהיו אנשים המונעים על ידי שנאה גזעית,”הוא אומר, אך מודה כי ההתקפה בבונדי הייתה הקשה ביותר בשנים האחרונות. “עד כה, רוב ההתקפות האנטישמיות על יהודים היו מילוליות, והתקפות על מוסדות יהודיים היו בצורת גרפיטי או ונדליזם,”מוסיף פיטר וורטהיים, מנהיג נוסף בקהילה. “הסכנה כעת, כפי שראינו בתקיפה בבונדי, היא שהמתקפה המילולית הופכת לפיזית.”

לדברי ג’רמי ג’ונס, אחד ממנהיגי הקהילה המתחקה בקביעות אחר מקרי אנטישמיות באוסטרליה, התקיפה בבונדי, שבה יש ריכוז גבוה מאוד של תושבים יהודים ומספר בתי כנסת הגבוה ביותר בסידני, הייתה החמורה בכל המקרים שסקר. “יש לפחות 530 מקרי אנטישמיות בשנה באוסטרליה המגיעים לידיעת מנהיגות הקהילה,”הוא אומר. “רוב המקרים הם מכתבי נאצה אנטישמיים שנשלחים בדואר האלקטרוני, איומים טלפוניים ואחרים, גרפיטי, חוברות אנטישמיות ומתקפות אנטישמיות ברשת.”

בלי חיבוק ידיים

מה בעצם מביא לעלייה הזו באנטישמיות? לטענת מנהיגי הקהילה, הדבר נעוץ בהתקפות הגוברות על ישראל בתקשורת העולמית ובארגוני השמאל התומכים בפלסטינים. החשש הוא כה רב, מספרים סטודנטים יהודים, עד שהם נמנעים מלחבוש כיפה בקמפוסים כדי להימנע מעימותים ומהטרדות. בהמשך למתקפה בבונדי קראו מנהיגי הקהילה היהודית לממשלה להחמיר את החקיקה נגד המסיתים לשנאה גזעית ולהגביר את החינוך בבתי הספר לסובלנות. הממשלה הפדרלית, מצידה, מתייחסת כעת לנושא ברצינות, והיא החלה לסייע תקציבית במימון השמירה על בתי הכנסת, בתי הספר ומוסדות הקהילה.

אבל בקהילה היהודית בסידני לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים, ובנוסף לאבטחה המקצועית הוקם שם ארגון אבטחה המורכב מצעירים יהודים בני 18 ומעלה, שעברו אימונים והכשרה מיוחדת על מנת לאבטח – בהתנדבות כמובן – את האירועים הציבוריים בקהילה ואת בתי הכנסת בשבתות ובחגים.

מה הם היו אומרים: “היהודים אינם שנואים מחמת תכונותיהם הרעות, אלא מייחסים להם תכונות רעות מפני שהם שנואים” | מקס נורדאו

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 187

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה