• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

אנטישמיות ? פערי תפיסה סביב התקרית בבונדי

אנטישמיות ? פערי תפיסה סביב התקרית בבונדי

בישראל השוו בעקבות האירוע את האנטישמיות באוסטרליה לגרמניה בשנות ה-30. כישראלים החיים כאן אנחנו מבינים שהתמונה מורכבת יותר

הערת מערכת אוסראלים:

בשבועות הקרובים נעסוק בנושא האנטישמיות באוסטרליה ששב באחרונה לכותרת בעקבות אירוע תקיפת היהודים-ישראלים בסידני. במסגרת זאת, נביא דעות שונות לגבי רמת האנטישמיות ומאפייניה באוסטרליה (כולל עמדתי האישית כעורך אוסראלים – רן פורת). אנחנו מזמינים אתכם להגיב ולהתייחס ואף להשתתף בויכוח המתפתח בנושא.

הארוע שהתרחש בבונדי (ב-26 באוקטובר) שבסידני, ובעיקר הדיון שהתרחש בישראל בעקבותיו חשף פער עצום בין הדרך שבה אנחנו, הישראלים החיים באוסטרליה, תופסים את חיינו פה ואת האנטישמיות, שקיימת או לא קיימת באוסטרליה, לבין האופן שבו הוצגה מציאות חיינו והאנטישמיות בישראל.

לפי קריאת התגובות בפורומים השונים, תחושתי האישית ושיחות עם חברים, אנטישימות – בוודאי בצורתה הישנה – קיימת רק בשולים הקיצונים ביותר. חלקנו הגדול לא נתקל בה מעולם והיא לא מהווה חלק מרכזי בשיקולינו או בזהות שלנו. אז איך זה קרה שלאחר ארוע אלימות אחד, שנבע בעיקר מבעיית אלכוהוליזים שלוותה בגזענות, הושוו החיים פה ב-ynet לגרמניה בשנות השלושים? בכתבה אחרת תואר פחד של ילדים ללכת לבתי הספר, יריקות ואלימות על בסיס קבוע. הובאה סטטיסטיקה מזעזעת של מאות מקרי אנטישמיות בשנה. המצב פה תואר כנואש עד כדי כך שחבר כנסת, ג’ודקא במילואים, הציע לבוא לפה וללמד לקח את האנטישמים האוסטרלים – במקומנו, חסרי הישע.

אני מזהה ארבע סיבות עיקריות היוצרות את הפער שבין תפיסתנו מכאן, כישראלים באוסטרליה, לבין דרך הצגת הדברים בישראל.

הראשונה, העיתונות. התקשורת בישראל (כמו בהרבה מקומות בעולם) נוטה לפופוליסטיות, שטחיות ובורות. רוב כתבות הרקע שהובאו מאוסטרליה אחרי המקרה חסרו מרכיב מרכזי של קונטקסט: ההקשר של חברה אוסטרלית רב-תרבותית פורחת, של קהילה יהודית וישראלית פורחת, של מערכת ממשל שלא נותנת במה ומקום לגזענות אבל גם של אלימות שקיימת בממדים גדולים יחסית אבל קשורה באלכוהוליזים, ושל גזענות שקיימת ושקהילות מסוימת סובולת ממנה כבר שנים (סטודנטים הודים).

השנייה, ארוע אנטישמי בתפוצה. התרחשות כזו מתאימה לסיפור (לנרטיב) שישראל מספרת על עצמה ליהודי התפוצה ולישראלים כמו כפפה ליד. ישראל, על-פי הסיפור, היא המקום הטבעי ליהודים, שלעד יסבלו מאנטישמיות בתפוצה. אנטישמיות, על פי הנרטיב, היא אחת הסיבות לקיומה של מדינת ישראל שבשעת הצורך, שכנראה תגיע, תחלץ את היהודים המסכנים מצרתם. על רק זה קל להבין את הצהרותו של נפתלי בנט לאחר הארוע ש”אנחנו עם אחד ולא משנה המרחק ביננו. ומדינת ישראל תמיד תעמוד לצד הקהילה היהודית באוסטרליה”. אם כך, רק טבעי שלישראל יש עניין לנפח ארוע מסוג כזה, מה עוד שזה בהחלט לא פוגע בתזרים התרומות מיהדות העולם לישראל.

השלישית, יתכן מאד שאנחנו כישראלים הרבה פחות רגישים לאנטישמיות מיהודי אוסטרליה, וביחוד מיהודים שעונדים סממנים יהודיים חיצוניים כמו כיפה וכו’. מה שבעיננו ניראת הערה תמימה, בעיני יהודי יכולה, ובצדק מבחינתו, להראות כפגיעה אנטישמית קשה. ואכן, המדדים הנאספים לגבי גילויי אנטישמיות (יותר מ500 בשנה כפי שצוין באחת הכתבות) הם סובייקטיבים מטבעם ומכילים קשת רחבה של דרגות חומרה.

הרביעית, גורמים מסוימים בקהילה היהודית, לא בהכרח ההנהגה, הרגישו שיש באפשרותם לנצל את הארוע לצרכים פוליטיים פנים אוסטרלים ופנים יהודים, בכדי ללחוץ על הממשלה במספר נושאים ועל הנהגת הקהילה בנושאים אחרים.

אלה הן הסיבות העקריות, אבל קיימות סיבות נוספות. לנו כישראלים המכירים את שני העולמות יש את האפשרות להעביר לישראל את התמונה המורכבת.

ד”ר שחר בורלא הוא מחבר הספר:
דמיון פוליטי בתפוצה – על יחסה של ישראל ליהודי ארצות הברית ואוסטרליה

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

שחר בורלא

בעל תואר דוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן מוסמך מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן, הוא חוקר ומרצה למדע המדינה המתגורר בסידני; מחקריו עוסקים בתפוצות, דמיון פוליטי והגות ציונית. ספרו, דמיון פוליטי בתפוצה - הנרטיב הישראלי בתפוצה, העוסק בקשר שבין ישראל לקהילות היהודיות באוסטרליה וניו-זילנד יצא בהוצאת רסלינג.

מספר פוסטים : 7

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה