• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

בואו לחגוג את “איך זה שאנחנו עוד לא מתים?”

בואו לחגוג את “איך זה שאנחנו עוד לא מתים?”

הספר הראשון של עידן בן ברק, ישראלי באוסטרליה, זכה להצלחה עולמית. לאוסראלים הוא מספר על תהליך יצירת ספרו השני ומזמין אתכם להשקה הרשמית (7 באוגוסט) במלבורן

מאת: עידן בן ברק

אז כתבתי ספר.
טוב, זה היה מזמן. כתבתי ספר לפני שבע שנים. זה היה ספר על חיידקים. באנגלית.
יש אנשים שחושבים שזה קל לכתוב ספר. הם צודקים, זה באמת די קל. מה שקשה זה לכתוב ספר שמישהו יהיה מוכן לשים די הרבה כסף כדי להוציא אותו לאור, ושאנשים אחרים יהיו מוכנים לשלם עבורו כסף בחנויות ספרים. זה כבר סיפור אחר לגמרי’.  עבדתי די קשה, ובסוף יצא לי ספר שלדעתי באמת היה די טוב.
אנשים קראו אותו. אנשים כתבו עליו דברים טובים באתרי אינטרנט ובמגזינים. אנשים תירגמו אותו לאיטלקית. וגרמנית. ופורטוגזית. וסינית. סינית! יש לי עותק של הספר שלי בסינית בבית. כלומר, אני חושב שזה הספר שלי. אין לי בעצם דרך לדעת, כי אני לא יודע לקרוא כתב סיני.
היו אנשים שטרחו לכתוב לי ולספר שהם נהנו מהספר שכתבתי. לשמחתי הרבה לא היה אף אחד שטרח לכתוב לי שהוא לא נהנה מהספר. אני מניח שהיו כאלה, אבל הם בחרו לסבול בשקט, שזה מאד נחמד מצידם. גם אני לא טורח לכתוב לסופרים שאני לא נהנה מהספרים שלהם. למה סתם לבאס? גם ככה רוב הסופרים לא מצליחים להתפרנס מכתיבה, אז גם לעשות רע על הנשמה?
מאז עבר זמן. עשיתי פה ושם כל מיני דברים שאינם כתיבת ספרים. נהייתי אבא לילד או שניים. והופ! הנה עוד ספר! הסתובבתי עם הרעיון הכללי במשך שנתיים או שלוש, ויום אחד כשחשבתי עליו עלתה לי בראש השאלה הבאה:
איך זה שאנחנו עוד לא מתים?
WAWDY_Apr22
עם כל החיידקים והוירוסים והטפילים וכל שאר הגועל-נפש שמתרוצצים לנו על הגוף ובאויר ובמים, איך זה שאנחנו עוד בסביבה? שלא לדבר על כל מיני גידולים סרטניים שצצים לנו בגוף, שלא נדע מצרות.
האמת שרימיתי כי ידעתי את התשובה מראש: מערכת החיסון שלנו עושה בשקט את העבודה. לא תמיד היא עושה את זה הכי טוב, וגם זה משהו שרציתי לכתוב עליו. אז קראתי מאות מאמרים בשפה מדעית מסובכת, וניסיתי להבין איך הם מתחברים לסיפור מעניין שאנשים רגילים ירצו לקרוא. ואז ישבתי וכתבתי.
כלומר, ניסיתי. יש בעולם ספרים שנכתבים בקלות. או לפחות כך מספרים לי. הספר הזה עשה לי צרות נוראיות. נאבקתי איתו חודשים שלמים. רוב הזמן הוא ניצח. “תיכתב, ילען רבאק, מה הסיפור?!?” הייתי מתעצבן עליו. הוא לא רצה. התייאשתי. אחרי זה התגברתי וחזרתי למערכה. ושוב, ושוב. חלק מהזמן כתבתי אותו בכוונה גרוע, כדי לעשות לו דווקא, אבל האמת שדווקא זה הצליח מעל למשוער וככה יצאו לי כמה מהקטעים היותר מוצלחים.
בסוף גמרתי לכתוב את כל מה שהיה לי להגיד. האמת? יצא טוב. שלחתי לאנשים שיקראו ויעירו הערות.
החלק המפחיד ביותר היה לשלוח את כתב-היד לשתי פרופסוריות לאימונולוגיה שהסכימו לעבור עליו. הרי אני לא מומחה בתחום. אולי כתבתי שטויות נוראיות? אולי פיספסתי את כל העניין?
לא שטויות! לא פיספסתי! שתיהן אמרו שהכל בסדר. פה תיקון קטן, שם תוספת, והספר מוכן. כבר הדפיסו אותו, ושלחו לי עותק מקדים – יש לו כריכה שחורה עם ציורים מגניבים – ובסוף חודש יולי הוא יוצא רשמית לאור.
בשביעי לאוגוסט יש גם השקה רשמית – ואחרי כן, מי ישורנו.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 188

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה