• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

בלעדי: הישראלי שחי באוסטרליה ובנה כור באיראן

בלעדי: הישראלי שחי באוסטרליה ובנה כור באיראן

באחד מפרברי מלבורן חי לו ג’פרי (שוקי) גולד, שישראל והישראליות שזורים בסיפור חייו המדהים, בעבודתו עם “המוסד” ובפעילותו באיראן.

הערה: למרות שכ”מקור זר” איננו מחויבים בכך, ומתוך רצון לשמור על האינטרסיים הבטחוניים של מדינת ישראל, הגרסא שלפניכם של הכתבה אושרה על ידי הצנזורה הצבאית בישראל.

ג’פרי גולד נולד בבריטניה בשנת 1931. את בר המצוה ציין במהלך מלחמת העולם השניה, כשאת הפרשה לימד אותו חייל יהודי אמריקני שלחם בנורמנדי, בשם מילטון שניר. ב-1948 הגיע לאוסטרליה והצטרף לצבא האוסטרלי, שם למד להיות מכונאי. עד עצם היום הזה הוא עדיין חבר ב”גדוד המלכותי של המהנדסי החשמל והמכניקה בצבא האוסטרלי” (Royal Australian Electrical and Mechanical Engineers Core). לישראל עלה ג’פרי ב-1967, ממש לפני מלחמת ששת הימים. הוא גויס לצבא ובמהלך מלחמת ששת עסק בתיקון ושיפוץ טנקים וזכה לשם “שוקי”.

ג'פרי (שוקי) גולד בצה"ל

ג’פרי (שוקי) גולד בצה”ל

חייו של שוקי גולד מלאים אנקדוטות מפתיעות ומיוחדות. כך, למשל, ימים ספורים אחרי מלחמת ששת הימים הגיע ג’פרי עם חבר לרמת הגולן בתקווה למצוא קצת שלג ולעשות סקי. לפתע ראה טנק חונה. ג’פרי הצטלם לידו וראה למטה כמה אנשים משוחחים. הוא צילם שוב. רק בדיעבד, אחרי שנים רבות, גילה שצילם את אלוף פיקוד הצפון דאז דוד (דדו) אלעזר, לימים מי שהיה הרמטכ”ל במלחמת הכיפור.

האלוף דוד (דדו) אלעזר ברמת הגולן מיד לאחר ששת הימים - צילום ג'פרי גולד

האלוף דוד (דדו) אלעזר ברמת הגולן מיד לאחר ששת הימים – צילום ג’פרי גולד

ג’ף (שוקי) גולד נטל גם חלק במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור. “עדיין יש לי רסיס בחזה מהמצרים”, הוא סיפר באחרונה בהומור האופייני לו, “כל פעם שאני עובר דרך מאבטחים אני מצפצף”.

דרכו לשירותי החשאיים של “המוסד” גם היא היתה לא רגילה ועוברת באופן מפתיע דווקא בכלא צבאי. יום אחד, לאחר מלחמת ששת הימים, נהג שוקי במשאית צבאית עמוסה לעייפה. בצומת הצ’ק פוסט בקריות הוא נצפה על ידי אנשי משטרה צבאית נוסע במהירות גבוהה מדי. לרוע מזלו, השוטר שעצר אותו היה במקור מדרום אפריקה והבין היטב את הקללות העסיסיות באנגלית ששיגר לעברו גולד. הוא נלקח במקום בג’יפ לכלא שש ליד חיפה, התקשר לאשתו בדרך ואמר לה: אני בדרך לכלא לארבעה ימים. שנתיים לאחר מכן שוב הסתבך עם המשטרה הצבאית. הפעם היה בדרכו לסיני ושוב נתפס בעבירה (קו לבן) ושוב השוטר שעצר אותו הבין היטב את הקללות… בתום המשפט (אליו נתלווה אישתו החדשה) שב לביתו בערד ושם חיכתה לו הפתעה – מכתב מ”המוסד” שהביא בסופו של דבר לגיוסו לארגון החשאי.

השליחות באיראן

לא ניתן לחשוף את מרבית פעילותו של ג’פרי שוקי גולד בעבור מדינת ישראל בשירותו ב”מוסד”. נסתפק רק באמירה שסיכן את חייו במעשים אלו ופעל תחת מעטה של חשאיות ברחבי הגלובוס. יחד עם זאת, גולד אישר לנו לחשוף לראשונה את פרשת פעילותו באיראן בימיו של השאה הפהלבי.

לאיראן הגיע בשנת 1974 יחד עם אשתו דאז בשליחות מטעם חברת הבנייה הישראלית “רסקו”. באותה תקופה, במהלך שנות ה-70, לאיראן בהנהגת השאה היו קשרים קרובים עם ישראל. נציגות ישראלית פעלה בטהרן, מאות ישראלים סייעו בבניה המסיבית שיזם השאה בפרוייקטים ראוותניים. ערים שלמות נבנו והישראלים סייעו גם בהקמת פרוייקטים עבור הצבא. בשטח כבר רגשו קולות המחאה נגד השאה, שהיה שליט שהומלך בכח על ידי המערב והנהיג יד קשה נגד האוכלוסייה בעזרת ה”סוואק” – כוחות הבטחון האכזריים. כבן ברית של ישראל, “המוסד” היה מעורב באיראן של השאה גם בהכשרת ה”סוואק”, עובדה שהיתה לרועץ לאחר המהפיכה האסלאמית ב-1979. רבים באיראן זכרו לרעה למערב ולישראל את תמיכתם בשאה ובשלטונו העריץ והדיקטטורי.

ג'פרי גולד בימיו באיראן, חמוש באקדח

ג’פרי גולד בימיו באיראן, חמוש באקדח

ג’פרי הוצב בפרוייקט מעניין באזור בנדר בושהר – בניית בסיס לחיל הים האיראני. את הבסיס הזה תכנן האדריכל הישראלי דן איתן, שתיכנן כמה שנים לפני כן את הקריה למחקר גרעיני בדימונה (בשיתוף יצחק ישר). בפרוייקט עבדו איתו לצד מהנדסים ישראלים גם זרים אחרים עליהם פיקח ג’ף, בעיקר אפגאנים והודים. גנרל מצבא השאה היה אחראי לפיקוח על המתרחש באתר. מדי יום היה עושה דרכו ברכבו לאתר הבניה המרוחק, בעוד אשתו נותרה לבדה בביתה ברוב שעות היום, שכן לא היה נהוג שנשים יוצאות את הבית לבדן במדינה המוסלמית.

הפרטים החדשים – האם ישראל סייעה לבניית הכורים גרעיניים באיראן?

כאמור, עובדת הסיוע של מהנדסים ישראלים בבניית איראן הינה דבר ידוע. אבל ג’פרי מוסיף כמה פרטים מעניינים, שלא ניתן להם פרסום עד כה. ראשית, נחשף כי “המוסד” הפעיל את ג’פרי וחבריו כדי לאסוף מידע על הפרוייקטים של הבנייה האיראנית. כלומר, ישראל גם סייעה בבניה, אך גם דאגה לתעד אותה.

בתי מגורי קצינים בבסיס חיל הים בבנדר בושהר, כפי שצילם ג'פרי גולד ב-1974

בתי מגורי קצינים בבסיס חיל הים בבנדר בושהר, כפי שצילם ג’פרי גולד ב-1974

שנית, בימיו באתר הבניה, ג’ף שם לב יחד עם חבריו לבנייתה של ארובה חריגה במאפייניה. לימים כאשר כבר מזמן לא היה באיראן גילה (במבט ב-GOOGLE EARTH) שהוא למעשה עבד במרחק מטרים ספורים מהמקום בו החלו ממש באותה שנה העבודות לבניית כור הכוח הגרעיני, באזור בנדר בושהר. כור זה, שנרכש מהחברה הגרמנית סימנס, היווה למעשה את היסוד של תוכנית הגרעין המתקדמת והמסועפת של איראן, כפי שהיא היום. ככל הנראה, ששוקי עסק בבניית המבנים שהקיפו את המבנה לעתיד שיאכלס את הכור הגרעיני. יתכן שהמבנה בצורת הארובה היה הבניין בו אוכלסה ליבת הכור, או אולי זו המשמשת לקירור הכור.

בכל מקרה, אפשר לומר, שגולד היה בין המניחים של היסודות הראשונים לכל הקומפלקס הצבאי והתעשייתי סביב הכור. כך, באירוניה מסוימת, יחד עם עוד כמה ישראלים, הוא היה שותף להקמת כור גרעיני שהיום ישראל רואה בשלילה, כמרכיב (שולי יחסית) באיום האיראני הכולל נגדה.

היסודות בבנדר בושהר (צילום: ג'פרי גולד, 1974)

היסודות בבנדר בושהר (צילום: ג’פרי גולד, 1974)

יתר על כן, לפי זכרונותיו של ג’פרי גולד (אותם הוא מתעד בשנים האחרונות בעיקר לעצמו) ישראלי אחר שפעל באיראן יחד עימו בשם חנן, הועסק על ידי חברת המים הישראלית “מקורות”. לטענת גולד, הפרוייקט בו עבד חנן היה “הנחת צינורות שהמוסד ידע שישמשו להעברת מים כבדים [D2O – סוג של מים שמשמש בכורים גרעיניים מסויימים – ר.פ.] עבור שני כורים גרעיניים תאומים שנבנו על ידי הרוסים בחשאי עבור בסיס חיל האויר האיראני. [בניית] הצינורות הסתיימה, אך הכורים הגרעיניים הושמדו במלחמת איראן-עיראק [בשנות ה-80 – ר.פ.]”. ייתכן שהכוונה לכורים התאומים שרכש השאה מהגרמנים להקמה בבושהר, אשר אכן נפגעו קשה במלחמה עם עיראק ולאחר מכן שוקמו על ידי רוסיה והפכו להיות הכור בבושהר כיום.

אם אכן נכונה טענתו של גולד, הרי שישראל סייעה, במיישרין ובעקיפין, לכינונה של תוכנית הגרעין האיראנית, שהיא כיום נתפסת כאיום הייחוס החמור ביותר על מדינת ישראל.

ג'פרי גולד בונה את בושהר (1974)

ג’פרי גולד בונה את בושהר (1974)

בריחה נועזת ו”כנר על הגג”

תקופת שהותו של ג’פרי שוקי גולד באיראן הסתיימה באופן דרמטי. בוקר אחד משאית פגעה בכוונת תחילה ברכבו של עוזרו האיראני, ככל הנראה כחלק מהמחאה ההולכת הגוברת נגד השאה. היה ברור לג’פרי שהטבעת סביבו הולכת ונסגרת. באותו לילה נאלץ להימלט בחשאי מביתו באשמורת ראשונה של בוקר יחד עם אשתו, לאחר שדמויות חשודות הסתובבו בחוץ כל הלילה. לימים למד שביתו באיראן פוצץ למחרת עזיבתו. ייתכן שהאנשים שהסתובבו באותו לילה באזור ניסו להטמין פצצה ונכשלו בתזמונה או הפעלתה.

גולד ואשתי עברו לגור אצל ישראלי אחר שעבד בפרוייקט, אלי, ואחר כך למלון בטהראן למשך כמה ימים עד שטסו חזרה בבטחה לישראל. זאת, רק לאחר שמסר ל”מוסד” את סרטי הצילום שנתבקש להכין והודיע למפעילו כי הוא פורש מכל פעילות עם הגוף החשאי. ג’פרי מאס בחייו הקשים והמרוחקים מאשתו שנגזרו מעבודתו עם “המוסד”. בתמונה שצילם בטהראן באותם ימים, קודם שחזר לארץ, נראה קולנוע המציג את הסרט “כנר על הגג”…

"כנר כל הגג" בטהראן (צילם: ג'פרי גולד, 1974)

“כנר כל הגג” בטהראן (צילם: ג’פרי גולד, 1974)

לאחר שחזר מאיראן, ובילה בשליחות רסקו באפריקה, היגר לאוסטרליה (לא לפני שבצה”ל ניסו למנוע זאת ממנו). גם כאן עשה חייל בעסקים שונים.

גם היום, כשהוא כבר בן למעלה מ- 80 שנה, גולד עדיין מתרגש וגאה בפעליו למען מדינת ישראל. ביתו מקושט בתמונות מימיו בארץ, מכתבים בעברית ומדפיו מלאים בספרים על דמויות ישראליות חשובות. מדי פעם הוא משוחח עימי בעברית וחוזר לאנגלית. “אם הייתי צעיר שוב, הייתי עושה את הכל מחדש”, הוא אומר בגאווה, “הייתי חוזר לישראל, אם הייתי יכול להרשות לעצמי”.

היה לי מרגש לפגוש את ג’פרי (שוקי) גולד ולהכיר את סיפורו. למדתי ממנו גם כיצד הישראליות, שהצטרפה לזהותו במהלך חייו בישראל ובפועלו למענה – הישראליות הזו היא חזקה, יש בה תוכן והיא מעוררת גאווה ותחושת תכלית.

אנחנו מצדיעים לך, שוקי.

 

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 93

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה