• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

בני מהגרים והגיוס לצה”ל: כל מה שצריך לדעת

בני מהגרים והגיוס לצה”ל: כל מה שצריך לדעת

סא”ל (מיל’) דנה נוף, עורכת דין צבאית, מסבירה את כל המשמעויות וההשלכות של חובת השירות בצה”ל על בני הדור השני של הישראלים בחו”ל. לקרוא לפני שעושים שטויות

כתבה זו הופיעה באתר IsraeliLifeUSA ומופיע כאן באישור

הערת מערכת אוסראלים: באתר אוסראלים עסקנו בעבר בנושא המעמד הצבאי של ילדי המהגרים הישראלים (כתבה ראשונה, כתבה שניה). הראיון שלפניכם מספק מידע רב ותשובות לנושא רגיש ומעורר עניין זה.
 

גם לילדים שלכם זה יכול לקרות.

ישראלי-אמריקני, בעל אזרחות ישראלית, חזר ארצה מרצונו בגיל 25 ונעצר ע”י שלטונות צה”ל. דובר צה”ל מסר: “הוא אזרח ישראלי אשר נעצר באשמת השתמטות לאחר שלא התייצב ביום גיוסו, זאת למרות שאחז בידו בצו גיוס”; גם אם אושרה לו במקור דחיית שירות.

זהו רק סיפור אחד מיני רבים.

קחו עוד תרחיש אופייני: החלטתם לעזוב את הארץ עם הילדים בעודם קטנים, יצאתם לביזנס טריפ ממושך מחוץ לישראל בלב שקט, או שהילדים שלכם נולדו בחו”ל וחיו שם מאז ומעולם אך הם מחזיקים גם בדרכון ישראלי.

והנה הילדים גדלו והגיעו לגיל 16 – ופתאום מדינת ישראל קוראת להם להתייצב לשירות צבאי, איתכם או בלעדיכם.

 

“מתוך נסיוני”, אומרת עו”ד דנה נוף, שהשתחררה מ-22 שנות שירות בצה”ל בדרגת סגן-אלוף. “במיקרים רבים ההורים לא מודעים או לא מבינים שאי התייצבות ילדיהם לשירות צבאי, או התעלמות מהסוגייה, נחשבת בישראל כעבריינות ועלולה לגרור רישום פלילי על כל המשמעויות וההשלכות של הדבר”.

אז מה צריך לדעת ומה עושים?

עו”ד נוף: “חוק שירות ביטחון (נוסח משולב, התשמ”ז, 1986) במדינת ישראל מתייחס לכל נער/ה המחזיק באזרחות ישראלית, בין אם הוא מתגורר בחו”ל ובין אם הוא מחזיק באזרחות נוספת. בשפה הצה”לית קוראים לכל אזרח ישראלי מחוייב גיוס ‘מלש”ב’ – מיועד לשירות ביטחון. משמע, הילדים שלכם שהגיעו לגיל 16 וחצי ומחזיקים באזרחות ישראלית.

Dana-Nof1

עורכת הדין דנה נוף

“אי התייצבות המלש”ב בבקו”ם ביום שנקבע בצו התייצבות, מוגדר כנפקדות; ובהמשך ‘השתמטות משירות ביטחון’. הדבר נכון לכל נער/ה שהיגרו עם הוריהם לאחר שמלאו להם גיל 16, כאמור גם אם מחזיקים באזרחות כפולה וגם אם הם שוהים בחו”ל דרך קבע. האמור רלוונטי גם לילידי חו”ל. אי הסדרת מעמד/שינוי סטטוס לילידי חו”ל אשר מחזיקים בדרכון ישראלי, או בני מהגרים, עלול להסתיים במעצר הילדים בנתב”ג ע”י משטרת הגבולות או בסירוב לחידוש או הארכת הדרכון הישראלי בעתיד.

“ואם אחד מכם, ההורים, חי בארץ, על המלש”ב להוכיח כי הוא נמצא בחזקת ההורה השוהה בחו”ל. ובאופן כללי, אם שני ההורים חזרו לחיות בארץ והמלש”ב בחו”ל – הוא לא יוכר כ”בן מהגרים”.

 

ההבדל בין יליד חו”ל, בן מהגרים ובן של שליחים

“חשוב לזכור”, אומרת עו”ד נוף, המטפלת בהסדרת מעמד מול גורמי צה”ל ומייצגת חיילים העומדים לדין בבתי דין צבאיים, “חובת הגיוס לצה”ל חלה על כל אזרח ישראלי השוהה בחו”ל, בין אם דרך קבע או מטעמי שליחות זמניים”.

אבל תחילה עליכם לזהות את סוג המשל”ב שמתאים לילדים שלכם.

סוגי המלש”בים שמתייחסים לשוהים מחוץ לישראל הם:

מלש”ב שהוכר כיליד חו”ל: מתייחס לנערים/ות שנולדו בחו”ל, ומקום מושבם הקבוע ברציפות מיום הולדתם הוא בחו”ל, אך הם מחזיקים גם באזרחות ישראלית. חשוב לדעת, שמלש”ב יליד חו”ל אינו פטור באופן אוטומטי משירות ביטחון.

מלש”ב שהוכר כבן מהגרים: נער/ה שעקר לחו”ל למטרת הגירה בעקבות הוריו, לפני הגיעו לגיל 16 ושעד גיל 18 היה מקום מושבו הקבוע במדינה אחרת, מחוץ לישראל, בה מתגוררים הוריו.

מלש”ב בן שליחים: כל מיועד לשירות ביטחון השוהה בחו”ל עם הוריו או עם אחד מהם, כאשר אחד מהם מייצג גוף ישראלי-ממשלתי, ציבורי, פרטי או אחר.

נוף, המתמחה בהסדרת מעמד “בני מהגרים”, מפרטת את הסוגיה:

“למעשה, מעמדו של הנער הוא נגזרת של מעמד הוריו. כל עוד ילידי חו”ל ו’בני מהגרים’ (אשר מעמדם הוגדר ככזה) רק מבקרים בארץ עד 120 יום בשנה קלנדרית, הם לא יחוייבו בשירות צבאי אם יוכרו כחוק כ”בני מהגרים”. במידה וילידי חו”ל או בני מהגרים יעלו לארץ לאחר הגיעם לגיל 18 הם יחויבו בשירות צבאי לפי ‘טבלת משך השירות’, המשתנה מעת לעת בהתאם למדיניות צה”ל. בני שליחים יכולים לדחות את שירותם הצבאי עד גיל 20.

“מתוך הבנה שקיימים ילדים המחזיקים בדרכון ישראלי אך שוהים בחו”ל באופן זמני או דרך קבע, נקבע כי כל מלש”ב חייב להתייצב עם הגיעו לגיל 16 וחצי בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו לשם רישום כנדרש בחוק שירות ביטחון והסדרת מעמדו, בין אם הוא יליד חו”ל, בן מהגרים, או בן שליחים.

“במידה והילדים שלכם עונים על הקטגוריה הזו, הרישום אינו מסובך בדרך כלל. אך מי שלא ישנה את הסטטוס שלו, לא יהיה מוכר כ’בן מהגרים’ או יליד חו”ל ולא יהיה זכאי לדחיית התייצבות או פטור משירות, ויידרש לחזור לארץ לשירות צבאי. עליכם לזכור: ללא הסדר מעמד הילדים מול צה”ל לא יוארך או יחודש הדרכון הישראלי שלהם.

“עבור ילידי חו”ל ובני מהגרים, הרישום בקונסוליה נעשה על ידי מילוי ‘טופס לרישום ולבקשה אישית של מלש”ב השוהה בחו”ל’.

“עבור בני שליחים אשר רק דוחים את שירותם הצבאי, הרישום נעשה ע”י מילוי טופס ‘בקשה לדחיית התייצבות לשירות ביטחון – אזרחים ישראלים השוהים בחו”ל’.

“לטפסים אלה יש לצרף את המסמכים הבאים: מכתב רשמי מבית הספר בו לומד המלש”ב, המציין את את מספר השנים שבו הוא כבר לומד ואת מספר יתרת השנים שנותרו לו עד לסיום לימודיו; העתקים מצולמים של דרכוני ההורים; ואישור על מרכז חיים של הילד עם הוריו באותה מדינה.

“אם יוחלט לדחות את שירותו של מלש”ב בן שליחים, כל עוד הוא שוהה בחו”ל עם הוריו, יבהיר לכם הנציג הדיפלומטי את התנאים והמגבלות החלות על ילדכם בכל נוגע לפרקי הזמן האפשריים של ביקורו בישראל”.

 

בנות פטורות, בנים לא

האם קיים הבדל בין בנים לבנות?

“כן,” מסבירה עו”ד נוף. “מועמדת לשירות ביטחון שהוכרה כ'”בת מהגרים’ תהיה זכאית לפטור משירות בהגיעה לגיל 20 ובלבד שעד לאותו מועד לא שהתה בישראל תקופות החורגות מתקופות הביקור המותרות ולא ניצלה שנת שהייה. אם ניצלה שנת שהייה תהיה זכאית לפטור עם הגיעה לגיל 22. בנות יהיו פטורות משירות צבאי החל מגיל 20 אם שמרו על מעמד ‘בן מהגרים’ (משמע לא עלו לארץ לפני גיל 20 או ביקרו בארץ מעל 120 יום בשנה קלנדרית). בנים לא מקבלים פטור, הם מחוייבי שירות גם אם עלו לארץ אחרי גיל 21”.

באיזה מיקרים רצוי לשכור את שירותיו של עו”ד המתמחה בדיני צבא?

“ככלל, מומלץ להסדיר מבעוד מועד את המעמד על מנת שלא להגיע למצב בו לא תהיה ברירה אלא לשכור את שירותיו של עו”ד. לצורך שימוש בשירותים משפטיים יש מיקרים רבים ומגוונים, חלקם סבוכים יותר וחלקם פחות,  בהם רצוי להיעזר בשירותיו של עו”ד.

“למשל: במקרה אחד בו טיפלתי, יליד חו”ל עלה עם הוריו לארץ בגיל צעיר, אך בהגיעו לגיל 17 וחצי הוריו החליטו לעזוב שוב. לכאורה, הילד מחוייב שירות צבאי וחייב להישאר בארץ לבד (לאחר גיוסו לצה”ל יוכר כ’חייל בודד’ הזכאי להטבות שונות) למרות שהוריו כבר אינם מתגוררים יותר בישראל. זאת משום ששהייה של נער/ה בארץ לאחר גיל 16 באופן אוטומטי מחייבת בשירות צבאי.

“הדבר נכון לילידי חו”ל, בני מהגרים ובני שליחים. חשוב לדעת שגיל 16 הינו גיל קריטי ועל ההורים לקחת זאת כשיקול במסגרת תכנוניהם להגר בעתיד. לאחר שהוסדר המעמד, יש להימנע משהייה ממושכת של מעל 120 יום בשנה קלנדרית על מנת לא ליצור מצבים סבוכים עם השירות הצבאי. עם זאת, מותר להישאר בישראל לשנה תיכונית אחת מבלי לאבד את מעמד בני מהגרים”.

ממה הכי צריך להימנע?

נוף: “בכל מצב אסור לטמון את הראש באדמה ולהתעלם מהסוגייה. בסופו של יום, גם אם המלש”ב מרגיש חופשי ומאושר היכן שהוא נמצא כרגע, הוא הופך להיות אסיר בארצו משום שלא יוכל להגיע לישראל מבלי להסתכן במעצר בשדה התעופה, משפט צבאי ולאחר ריצוי העונש – גיוס לצה”ל”.

 

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 190

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה