• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

בסימן שאלה: לימודי ישראל באוסטרליה

בסימן שאלה: לימודי ישראל באוסטרליה

פרופ’ פניה עוז-זלצברגר, שעמדה בראש הקתדרה ללימודי ישראל באוניברסיטת מונאש, בראיון המסכם את כהונתה

הקתדרה ללימודי ישראל המודרנית באוניברסיטת מונאש שבמלבורן היתה יחידה במינה. הגורמים שהיו מעורבים בה נהגו להתגאות בעובדה שאין לה מקבילה באוסטרליה ובחצי הכדור הדרומי בכלל. כרגע לא ברור עתיד המחלקה המיוחדת הזו שהיתה פעילה תחת המרכז לציבילזציה יהודית באוניברסיטה. הגם שקורסים הנוגעים בישראל נלמדים באוניברסטיאות אחרות באוסטרליה (למשל באוניברסיטת מלבורן מלמד ד”ר דביר אברמוביץ’ קורסים הקשורים בישראל, או פעילות מרכז שלום בסידני), הקתדרה היתה מיוחדת בהתייחסות שלה ללימודי ישראל כאסכולה נפרדת. בימים אלו הסתיימה כהונתה של הפרופ’ פניה עוז-זלצברגר כראש הקתדרה ולא מונה מחליף תחתיה. פניה נאותה לחלוק איתנו את החוויות והמסקנות משנות פעילותה באוסטרליה.

1. איך את מסכמת את שנות כהונתך בקתדרה?

 עמדתי בראש הקתדרה חמש שנים. זוהי הקתדרה הראשונה ללימודי ישראל בחצי הכדור הדרומי, ופירוש הדבר – אחריות גדולה, טיסות למרחקים ארוכים שלוש פעמים בשנה, קיץ שהוא חורף Fania2וחורף שהוא קיץ. אבל מבחינות אחרות מצאתי משהו ישראלי מאד, קרוב ומוכר, באוסטרליה בכלל ובקהילה היהודית שלה בפרט. אני, ואורחינו, ולימודי ישראל, התקבלו כאן בחמימות בלתי מצויה, גם מצד היהודים וגם מלא-יהודים, עמיתים וסטודנטים. הפילוסופיה של הקתדרה הזאת, גישתי ללימודי ישראל בכלל, בנויה משלושה מרכיבים: רוחב-יריעה, גיוון ופתיחות. ניסיתי לפלס שביל זהב בין מחקר ואקטואליה, בין ראייה פנים-ישראלית ופנים-ציונית לזוויות ביקורתיות ובלתי-שגרתיות. גם האורחים שהזמנו שיקפו תחומים שונים, מהיסטוריה ועד היי טק, מסוציולוגיה ועד רפואה, וגם עמדות שונות ומגזרים שונים בחברה הישראלית.

 2. מה היה מבחינתך רגע השיא?

 ארבע ההרצאות החגיגיות בסידרה Monash Israel Oration. את ההרצאה הראשונה נתתי אני, על שלושה תרחישים עתידיים למדינת ישראל. כעבור שנה דיבר פרופ’ איתמר רבינוביץ’ על ישראל במזרח התיכון. אחריו נשאה פרופ’ אניטה שפירא הרצאה מרתקת לכבוד מאה שנות העיר תל-אביב. ובשנה שעברה הרצה עמוס עוז על ספרות ועל פוליטיקה. אני מקווה מאד שאוניברסיטת מונאש תמשיך במסורת השנתית הזאת.

 3. מה היה האתגר הגדול ביותר ? ומה היית עושה שונה?

האתגר הגדול ביותר הוא בלי ספק להבדיל בין לימודי ישראל להסברה ישראלית, בין מלומדים לשגרירים, בין מחקר ביקורתי ליחסי ציבור. אני חושבת שעמדנו יפה באתגר הזה, ושישראל נעשתה מרתקת ומורכבת ומושכת יותר לסטודנטים ולקהל שלנו, ולא ההיפך. בראייה לאחור, הייתי מתאמצת יותר – עוד יותר – להסביר לחברי הקהילה היהודית את ההבדל החשוב הזה.

 4. מה היה מיוחד או שונה בחווייה האוסטרלית?

 יקיצה עם שחר ביער הגשם וצלילה בשונית האלמוגים הגדולה, הגרייט בארייר ריף, היא בעיני חוויה משנה-חיים.

5. הכרת מקרוב כמה קהילות יהודיות בארה”ב ובאירופה. מה מאפיין בעיניך את הקהילה היהודית באוסטרליה?

 אני אוהבת לומר שיהודי אוסטרלים הם האנשים הכי קרובים, בגישתם לחיים, בישירותם ובחוש ההומור שלהם, לישראלים. גם בקירבתם העצומה לישראל ולמאבקיה. גם בזכר השואה שלהם. האבחנה הזאת נכונה גם היסטורית ו’משפחתית’. מרבית יהודי אוסטרליה הם מעין בני-דוד מדרגה ראשונה שלנו הישראלים. יהודים מתפוצות אחרות הם בני-דוד שניים או שלישיים.

6. הכרת גם לא מעט ישראלים החיים בעולם. מה התרשמותך וחוייותיך מהמפגש עם הישראלים באוסטרליה?

 היכרותי עם ישראלים באוסטרליה לא עולה כדי מדגם מייצג. יש לי כעת גם חלון מחקרי-סטטיסטי מרתק דרך מחקרו של הדוקטורנט שלי ועורך ראיון זה, רן פורת. כמו ישראלים בארה”ב או ישראלים בגרמניה, שגם מהם זכיתי להכיר מדגמים לא מייצגים, ההכללה הכי טובה היא שאין אפשרות להכליל .

 7. מה שונה בלימודי ישראל מלימודים אקדמיים אחרים? האם יש מקום לדיסציפלינה נפרדת למדינה אחת?

 בעולם האקדמי יש היום לימודי מזרח אסיה ולימודי האיסלאם, לימודים צרפתיים ולימודי ארה”ב. ישראל אמנם קטנטונת, אבל יכולה להעמיד ספרייה מחקרית אדירה. מדובר כמובן בלימודים רב-תחומיים: היסטוריה ומשפטים, מדע המדינה וסוציולוגיה, ספרות וקולנוע. יש כיום עולם משגשג של לימודי ישראל, לרבות מרכזים וקתדראות בצפון אמריקה ובאירופה וכמה כתבי עת.

 8. יש כמה קווי דמיון בין ישראל לאוסטרליה, למשל שתיהן מדינות של מהגרים, יש שיטענו ששתיהן עמדו מול אוכלוסייה של ילידים (INDIGENOUS) וכבשו אותה. מה דעתך בנושא? מה שונה ומה דומה?

ישראל ואוסטרליה שתיהן נבנו כמדינות ע”י מהגרים שמרביתם הגיעו מקבוצות חלשות בארצות מוצאם. לשתיהן יש הרבה אנרגיית נעורים ואוריינטציה של עתיד. אבל ההבדלים אדירים. אוסטרליה נהנית משלום וממשאבי טבע עצומים. ישראל סובלת ממלחמה, ומרבית משאביה, העצומים גם הם, אנושיים. באשר ל’ילידים’, אופק העתיד של הפלסטינים, הן אזרחי ישראל והן תושבי הרשות הפלסטינית, בהיר ומבטיח הרבה יותר, כיחידים וכקבוצה, ממקביליהם-כביכול באוסטרליה. ובאשר למהגרים-המתיישבים, יהודי ישראל שבו הביתה, לשיטתם ולשיטתי. מתיישבי אוסטרליה בנו בית חדש לגמרי.

 9. מה לגבי העתיד של לימודי ישראל באוסטרליה? האם רצוי להמשיך ולפתח את הנושא מכאן למשל במרכז מחקר או לימוד?

 בהחלט כן.

 10. מי היו הסטודנטים של התוכנית? מה אפיין אותם? ספרי על סטודנט או סטודנטית מעניינת או שריגשו אותך.

 נהניתי גם מתלמידי התואר הראשון עם שאלותיהם החדות והמצויינות, וגם מן המאזינים המבוגרים-יותר, רבים מהם בעלי עבר ישראלי וכולם בעלי אהבה גדולה לישראל. תלמידי המאסטר והדוקטורט – בתחומים מגוונים ביותר, מאוטוביוגרפיה אישית של הגירה ועד למחקר השוואתי של סחר בנשים בישראל ובאוסטרליה – לימדו אותי לא פחות משלימדתי אותם.

 11. האם יש לך לקח ו/או מסר בעקבות כהונתך כאן?

 כן. שניים. ראשית, אזרחות-העולם והישראליות מעולם לא חיו בהרמוניה גדולה יותר מהיום. זה נפלא בעיניי. ושנית, השפה העברית המודרנית היא נכס אדיר. היא הסטרט-אפ הלשוני הכי גדול במאה השנים האחרונות. אף שפה אחרת בעולם לא צמחה מאפס לעשרה מיליון דוברים, שמספרם גדל מיום ליום. כדאי להישאר בה.

ראיון זה התפרסם לראשונה ב-Eתון

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 93

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה