• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

“ההחלטה המוצלחת ביותר בחיי”

“ההחלטה המוצלחת ביותר בחיי”

כך מעידה דפני גאדי, מנהלת החטיבה הצעירה בבית הספר היהודי ביאליק במלבורן, על בחירתה לשלוח את כל ילדיה ללמוד בבית ספר זה.

ראיון אישי על ערכים, פילוסופיה חינוכית וכיצד מעודדים בביאליק את היצירתיות והבטחון העצמי של התלמידים.

תחושת שליחות אישית

את דרום אפריקה, עזבה דפני עם משפחתה בתחילת שנות ה – 80. בשנים שלפני המעבר לאוסטרליה לימדה דפני בבית הספר היהודי קינג דייוויד ביוהנסבורג. לדבריה, תמיד ידעה שחינוך יהודי זה התחום שבו היא רוצה לעסוק:

” גדלתי באזור שהיה מרוחק מהקהילה היהודית. היינו המשפחה היהודית היחידה בסביבה, ולצערי, לא זכיתי לחינוך יהודי. לאחר שהתחתנתי עם בעלי, יהודי מסורתי שהתגורר במרכז הקהילה היהודית, עברנו לגור באזור היהודי של יוהנסבורג, שהוא המקבילה לקולפילד שבמלבורן. שם התחלתי לעבוד בבית ספר יהודי ומאד אהבתי את זה. עוד מדרום אפריקה הגשתי מועמדויות לכמה משרות בבתי ספר יהודיים באוסטרליה, ומבית ספר ביאליק, שהיה, אגב, היחיד שהגיב, חזרו אלי ואמרו שכרגע אין להם אף משרה פנויה, אבל שאבוא ואציג את עצמי כשאגיע לאוסטרליה. זה מה שעשיתי, ולמזלי, הייתה להם משרה פנויה, וכיוון שאני מורה בגן ילדים בהכשרתי, התחלתי לעבוד כמורה – גננת לילדים בגילאי 4″.

מעודדים נקודות חוזק ומעצימים את הילד בבית ספר שפתוח לרעיונות חדשים

שלושת ילדיה של דפני למדו אף הם בבית ספר ביאליק. לדבריה “זו היתה ההחלטה הכי מוצלחת שעשינו אי פעם.” הסיבה לכך טמונה, לטענתה, בעובדה שכל אחד מהילדים מצא את הנישה שלו ובית הספר עודד את נקודות החוזק של כל אחד מהילדים. כך, בן אחד שלה עוסק בבימוי, וכרגע חי בניו יורק, בת אחת עורכת דין ובת שניה עוסקת בניהול ותקשורת. דפני מציינת שעבורה, כהורה, זה היה מהלך מאד חשוב: “צפיתי בבית הספר הזה גדל, וזהו בית ספר מאד חדשני. מה שהיה כל כך נהדר כבר אז ועדיין ממשיך להיות, הוא שביה”ס משתנה ומתחדש כל הזמן. אני מרגישה בת מזל שמצאתי מקום אשר פתוח לרעיונות חדשים ולדרכים שונות של עשייה. זוהי מהות התרבות הבית ספרית.”

IMG_1799

החטיבה הצעירה – מרכז של הקשבה וכבוד

לדברי דפני, מה שמאפיין את החטיבה הצעירה היא העובדה שזהו מקום ששוררת בו אווירה של כבוד. כבוד לילדים, למבוגרים ולסביבה. “זהו מקום של מערכות יחסים ובניית מערכות יחסים. מקום של התמקדות בנקודות החוזק ולא בחולשות של ילדים ומבוגרים.”
בעבר, במרבית מסגרות החינוך היו המורים “כלי שידור “המעביר מידע לתלמידים. בבית ספר ביאליק, לאורך כל השנים הדגש החינוכי היה ועדיין תלמידים היוצרים תרבות בעצמם ולא רק סופגים אותה באופן פאסיבי: “דמות הילד כיום היא מאד שונה מבעבר, ומגיעה מהקשבה אמיתית… אנחנו לא מתבוננים רק בצרכים של הילד, כמו במרבית בתי הספר האחרים, מהסיבה הפשוטה שאם נחשוב על ילד רק כעל בעל צרכים, זוהי התבוננות מאד צרה וחד ממדית, המסתכלת על הילד ממקום של “חסך” – ושמה דגש על מה שהוא אינו יכול לעשות – במקום על מה שהוא כן יכול לעשות. הגישה בביאליק מאוד ברורה ושונה. אנחנו תופשים את הילדים כבעלי תושייה ובעלי יכולות רבות, המשולבות בתהליך הלמידה שלהם וזו הגישה שמובילה אותנו. אם יש לך ראייה של ילד שהוא מסוגל וכשיר, רב תושייה ובעל פוטנציאל, אז הדרך שבה תתנהל איתו שונה מאד מאשר הדרך שבה תתנהל מול ילד הנתפס כיצור מסכן וחלש.”
התפישה הזו באה לידי ביטוי גם כשמדברים על הילד כפרט, אינדיבידואל מיוחד ושונה, אבל גם כחלק מקבוצה, אפילו תהיה זו קבוצה קטנה למדי. למרות שבגן הילדים יש כ- 25 ילדים בכיתה, בזמן העבודה בכיתה הילדים מחולקים ברוב המקרים לעבודה בקבוצות קטנות. חלל הגן בנוי מפינות קטנות של עבודה ויצירה ושטח הגן משתנה ומותאם ברוב המקרים לקבוצות קטנות. “זה לא רק כדי שילדים יוכלו לעבוד כל אחד באופן עצמאי בתוך הקבוצה, אלא גם כדי שילדים יעבדו יחד, תוך שיתוף פעולה ותוך מתן כבוד לדעת האחר. זה מתחיל מילדים בגיל 3.”

IMG_9591

בית הספר הוא אחד מבתי הספר היהודיים המובילים בקהילה היהודית במלבורן

עד כה במהלך הראיון לא התייחסנו לעובדה שבית הספר הוא למעשה בית ספר יהודי פרטי. דפני סיפרה שבבית הספר ישנן לא מעט משפחות ישראליות, שלא רצו לרשום את ילדיהן בשום פנים ואופן לבית ספר יהודי, כי הן לא ראו עצמן כדתיות בשום צורה. אותן משפחות בחרו לרשום את ילדיהן לביאליק הן בגלל הגישה הפדגוגית והפילוסופיה החינוכית של בית הספר והן בגלל התפיסה הציונית והפלורליסטית המאפיינת את בית הספר. בית הספר איננו בית ספר דתי, ומרבית תלמידיו אינם דתיים, למרות סממנים דתיים שעשויים להמצא בו כחלק מהגישה הרב-קהילתית (cross-communal) המאפיינת את בית הספר.

“בגלל שזהו בית ספר יהודי, הורים שבוחרים לשלוח את ילדיהם לכאן יודעים שהילדים ילמדו את השפה העברית, ילמדו על המנהגים והמסורת היהודית, ומאידך הם יודעים שבית הספר אינו דתי. אם לדוגמא ישנם בתי ספר יהודים אחרים בהם בנים מחויבים לחבוש כיפה כל הזמן, כאן תמצאי את הילדים חובשים כיפה רק בעת אמירת הברכות לפני ארוחות.

והרי סיפור… לפני כמה זמן היה אב ישראלי שבא כדי לצלם תמונות כדי לשלוח לאשתו שעדיין הייתה בישראל. הוא במקרה הגיע לביקור בחטיבה הצעירה בזמן ארוחת הצהריים כשילדי הגנים ישבו מסביב לשולחן עם כיפות. ברגע שראה את הילדים אמר “אשתי לא תגיע לכאן”. אמרתי לו שעצם העובדה שהילדים אומרים את הברכות עם כיפה, אינה מעידה על כך שהם חובשים כיפה בכל זמן אחר. בהמשך, סיירנו בשטח החטיבה הצעירה ובשאר בית הספר ולא ראינו אף תלמיד חובש כיפה. הבעל ידע שאם יראה לאשתו תמונות של ילדים חובשים כיפות, היא לא תרצה לבוא לבית הספר. אני מבינה את מקור התנגדות, אבל בסופו של דבר אנו לא בית ספר דתי.

השוני בין המציאות החינוכית הישראלית למציאות החינוכית הישראלית באוסטרליה מאוד בולט ומוחשי. בישראל קיימת מערכת חינוך ממלכתית חילונית, בדומה לבתי הספר הציבוריים באוסטרליה. אבל בישראל אתה יהודי ללא קשר לבית הספר בו אתה לומד. אם אתה בוחר – אתה יכול לבקר בבית כנסת, או לצום ביום כיפור, אך בתי הספר הממלכתיים אליהם הילדים החילוניים הולכים הם בתי ספר חילוניים. עבור המהגר הישראלי החילוני (ומרבית המהגרים הישראלים לאוסטרליה הם חילוניים), ללא קשר לדת או אמונה, לשלוח את הילדים לבית ספר בו חובשים כיפה, מברכים על האוכל, ומתפללים – זה קצת מוזר. כמי שמגיעים ממדינה בה נושא הכפייה הדתית עלה לכותרות לא מעט פעמים, ישנה גם התנגדות כתוצאה מהמטען הרגשי הנלווה לנושא זה.

K4 ELC fly to Israel 19Apr13 052

הקשר לישראל וליהדות בחטיבה הצעירה

בית הספר הוא בית ספר מאד פלורליסטי ורב-קהילתי, שמעודד דרכים רבות להיות יהודי. אנחנו רוצים שהילדים יבינו את הדרך המסורתית ויחוו אותה. בנוסף, ביאליק הוא בית ספר ציוני, שמאמין ותומך בישראל ומנחיל בתלמידיו את אהבת הארץ. בשלב מאוחר יותר, כשהילדים מתבגרים, ומתקיימים דיונים בנושא, ברור לכולם שתמיכה בישראל אינה בהכרח הסכמה עם הפעולות שישראל נוקטת, ומתנהל דו-שיח מאד פתוח בנושאים השונים הקשורים לישראל.
התלמידים בחטיבה הצעירה חוגגים את החגים השונים, ועבורם, כמו עבור כל שאר תלמידי בית הספר, ישראל היא חלק מאד חשוב מההווייה הבית ספרית. בבית הספר ניתן להבחין בלא מעט דגלי ישראל המקשטים את רחבי בית הספר. בכל אחד מהגנים יש מורה מוסמכת אשר עובדת עם סייעת ששפת האם שלה היא עברית. הסייעת מקנה לילדים אוצר מילים בעברית, לרבות מילים הקשורות לחגי ישראל, שרה שירים בעברית עם הילדים והילדים סופגים את התרבות היהודית המסורתית בצורה חווייתית (חגים, קבלת שבת, וכד’). בשנתונים הבוגרים (prep וכיתה א’) התפקיד מבוצע על ידי מורה מוסמכת. בנוסף, בשנה האחרונה התווספו שתי תוכניות המיועדות לתלמידים הבאים ממשפחות ישראליות: האחת, תכנית להעשרת העברית; והשניה, תכנית לקידום האנגלית.

IMG_0626

מבנה החטיבה הצעירה ובית הספר:

בחטיבה הצעירה, בארבעת השנתונים שבה (kinder 3 – year 1) ישנן שלוש כיתות בכל שכבת גיל. כך גם בשאר ביה”ס עד לכיתה י”ב. “הבניין של החטיבה הצעירה מיועד ל 300 ילדים. ממנו עוברים הילדים לבית הספר היסודי ומשם לחטיבת הביניים ולתיכון הממוקמים במבנים הסמוכים”.
הגישה החינוכית המובילה בחטיבה הצעירה מושתתת על סגנון חינוך דינאמי שבמרכזו הילד – גישת רג’יו אמיליה Reggio Emilia. הפילוסופיה הזו שמה דגש על פיתוח דרכי חשיבה והקשבה .מסגרת זו מאפשרת לילדים דרכים שונות בהן הם יכולים לבטא את הרעיונות שלהם, ועיקרה ראיית כל ילד כמיוחד .

בהקשר זה דפני נזכרת בדוגמא מרגשת במיוחד. היא מספרת על ילד שהגיע מבית ספר אחר, וכינה את עצמו “טיפשון” (Silly). כאשר נכנס לכיתה א’, סיפרו הוריו כי בבית הספר הקודם כל מה שהם קיבלו מהמורים הסתכם בדברים שהילד התקשה לבצע, עד שהוא באמת ראה את עצמו כטיפש. לדברי דפני, ברור שיכולת אינטלקטואלית בלבד אין די בה. ילד יכול להיות מבריק, בעל דיבור רהוט, מתחשב, שואל ומתעניין אבל בעל בעיית למידה. זה לא הופך אותו לטיפש. אם נתמקד בדברים שהילד לא יכול לעשות, איך זה יגרום לו להרגיש?

אותו ילד התקשה בכתיבה ולמעשה לא רצה לכתוב. היא מספרת:

” התחלנו לעבוד אתו בסטודיו, כי זה חלק גדול ממה שאנו עושים: למצוא את התחום בו הילדים יכולים להביע את עצמם. זה לא חייב להיות דרך כתיבה וזה לא חייב להיות דרך שפה. הילדים בכיתה א’ והם כבר שנה ביחד, כותבים סיפורים והופכים אותם לסרט. אותו הילד רצה נואשות להכין סרט. לכן, הוא התחיל בסטודיו ועבד עם המורה לאומנות, בשיתוף עם ילדים אחרים בניסיון ליצור סרט. הם הכינו את אתר הצילום, את כל הדמויות בסיפור, והוא עדיין לא הצליח להתחיל לכתוב. ואז אמרנו לו שכדי ליצור סרט צריך תסריט. ברגע שהוא התחיל לכתוב את התסריט – זה היה רגע המפנה עבורו – בכך, למעשה, מצאנו את המפתח שאיפשר לו את הכתיבה…”

אחרי שעתיים של שיחה, הרבה חוויות וסיור בבית הספר, נפרדנו בידידות.

בית ספר ביאליק נחשב לבית ספר בעל זיקה ציונית חזקה וייצוג רחב של כל גווני הקהילה היהודית. בשמונה השנים האחרונות בית הספר הפך להיות הבחירה הטבעית של ישראלים המגיעים לאוסטרליה. בית הספר מציע, בנוסף למלגות הקיימות, גם מלגות ייחודיות לישראלים, שהגיעו לאחרונה. לפרטים נוספים הקישו כאן.

* בהכנת הכתבה השתתפה לני הופמן.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

ענת אלוני

יועצת בעלת משרד פרסום בוטיק המתמחה בקידום אנשים, מוצרים ומיתוג עסקים. למעלה מעשור, מעורבת ופעילה בעשייה בקרב הקהילה הישראלית. ייעצה בעבר למרכז הישראלי במלבורן, ערוץ הטלווזיה הישראלי באוסטרליה ”My Israel” , פעלה בעיתון הישראלי באוסטרליה בשנותיו הראשונות, וכיום אף מעורבת באתר באספקטים שונים. "מרגישה שבניתי לי חיים מקסימים ואוהבת את מה שאני עושה אבל באותה עת, זוכרת בדיוק איך היו לי השנים הראשונות. בכמה אתגרים ניתקלתי וכמה שאלות היו לי... אני כותבת באתר, חברת מערכת ועורכת, פועלת ועושה למען קידומו בקרב הקהילה הישראלית באוסטרליה ומחוצה לה, ומרכזת את נושא הפרסום באתר. מאושרת שנתנה לי הזכות לקחת חלק ביצירת משהו חדש עבור אחרים שהיה כה חסר, ומברכת על שיש לי מקום לתרום מכישורי בתחומים שבהם אני עוסקת." דוא”ל alonianat@gmail.com טל: 335 227 0421 (למתקשרים מחוץ לאוסטרליה 335 227 421 61 + )

מספר פוסטים : 36

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה