• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

העבודה הכי חשובה מתחילה רק אחרי שקיבלתם החלטה

העבודה הכי חשובה מתחילה רק אחרי שקיבלתם החלטה

הפסיכולוגית גילי אגר מייעצת כיצד לבחור מוסד חינוכי בארץ זרה – ובעיקר איך לתמוך בילדים אחרי שכבר בחרתם

פורסם לראשונה ב-“שפיץ” – מגזין עברי בברלין ומופיע כאן באישור

אתר הבית של גילי אגר – www.tipulkarov.com

תהליך המחשבה על הטקסט הזה התחיל בהמון זכרונות מבית הספר האנגלי שבו למדתי במשך שנה בגיל 11. אבל לצד פרץ הנוסטלגיה והרצון לצייד אתכם בכלים טובים לבחירת מסגרת עבור ילדיכם, עלה בי חשש. כיצד אוכל לייעץ כשאינני מכירה אתכם או את ילדיכם?

לאחר כמה תהפוכות לב ובטן, הבנתי שאני נופלת למלכודת המוכרת הקשורה לקבלת החלטות בתרבות המערבית: אנחנו שמים דגש רב מדי על ההחלטה עצמה, ומקדישים פחות מדי אנרגיה לשאלה איך הופכים את ההחלטה שקיבלנו למוצלחת.

אציין כמה היבטים מני רבים שכדאי לשקול דרכם את בחירת הגן או בית הספר, אך חשוב לזכור שבסופו של דבר, העבודה החשובה באמת תהיה התמיכה שלכם בתהליך ההסתגלות, שעליו ארחיב בהמשך.

אז יש כמה דברים ששווה לברר לקראת הבחירה: האם הצוות מורגל בתקשורת עם הורים שאינם דוברי ארץ המקום? עד כמה ההורים מעורבים בהחלטות ובפעילויות של בית הספר? האם מוצעות פעילויות שילדכם אוהב ואינן מבוססות שפה (כגון נגינה/אמנות/ספורט)? נקודה נוספת היא פעילויות מחוץ לשעות הלימודים וההתאמה שלהן לאורח חייכם: אם זה נוח וקרוב לכם זה יכול להיות נפלא, אך אם בית הספר רחוק – זה יכול להוות חיסרון.

חשוב לזכור שאף אחד מהגורמים האלה אינו מכריע. בכל החלטה יהיו יתרונות וחסרונות ובעיקר הרבה נעלמים שאין לכם שליטה עליהם. מומלץ לקבל החלטה במונחים של ״סביר, טוב דיו, עונה על מרבית הצרכים״, ולא במונחים של ״מדויק, מושלם, מאה אחוז״, כי אחרת לא רק שתתקשו להגיע להחלטה, אלא שלאחריה תחוו הקלה מתעתעת שעשויה לגרום לכם להוריד הילוך דווקא בשלב הכי חשוב: ההסתגלות.

עבודת הכנה

נעים לראות גן סגור: עקרון קוגניטיבי חביב הוא שיצירת התניה חיובית לגבי משהו תעכב התניה שלילית לגביו. זה אומר שכדאי לעשות את הדרך אל הגן או בית הספר פעם פעמיים עוד לפני היום הראשון, באווירה שמחה ונעימה, להציץ פנימה, להסתכל מה נראה מעניין, ולאפשר לילד לפתח תחושת היכרות וסקרנות לגבי המקום. מומלץ לעשות זאת כחלק מיום שיש בו עוד פעילויות, ומבלי להדגיש באופן דרמטי במיוחד את החשיבות שתהיה למקום הזה עבורו. אם יש אפשרות לבקר בבית הספר בזמן שמתקיימת בו פעילות – עוד יותר טוב.

איסוף מודיעין

במידה שהדבר אפשרי, נסו ליצור קשר עם משפחה חביבה ופעילה מהכיתה/גן, שתהיה מוכנה להכיר אתכם קצת קודם, לתת לכם טיפים ואולי להפגיש בין הילדים. הטיפים שאני מתכוונת אליהם הם הדברים הלא פורמליים שלומדים לעתים לאחר זמן רב מדי. באותו הקשר אציין שילדים מאוד ערים לדמיון ולשונות בלבוש, באוכל וכו׳, וגם אם אינכם רוצים להיכנע להרגלים מקומיים (בבית הספר שבו למדתי באנגליה הילדים היו מקבלים בקופסה מהבית לצד הסנדביץ׳ חטיף צ׳יפס ומיץ בקופסת נייר עם קשית, והמבטים ההמומים לעבר התפוח שנח לו בקופסה שלי הם אולי הסיבה לכך שעד היום אני לא כל כך אוהבת תפוחים), כדאי לפחות לנסות להיות מודעים למה שקורה.

סיקס-פור-וואן-תו-פייב-תו-פור

זה היה מספר הטלפון בבית שלנו באנגליה, ואני לא אשכח אותו לעולם. חשוב שהילדים יידעו שיש להם לאן לפנות באמצע היום אם משהו לא בסדר, וגם הצוות צריך לדעת על כך. כדי לאפשר לילד תקשורת מינימלית בימים הראשונים, מומלץ להכין יחד איתו לוח עם ציורים/מילים בעברית (תלוי בגיל כמובן) שעליהם יוכל להצביע כשהוא צריך משהו, כשהמילה או המשפט הרלוונטיים ליד הציור עבור המורה/הגננת (שירותים/שתייה/משהו כואב/תתקשרו להורים שלי וכו׳). ניתן להכין ״מילון״ דומה גם למורה/גננת, כדי שתוכל להגיד דברים מינימליים בעברית כמו HAFSAKA וכו׳.

ביטחון מהבית

אתם בטח כבר יודעים שהילד שלכם קולט את התחושות שלכם. אם תשדרו חשש – הוא ירגיש שיש לו ממה לחשוש; אם תדברו על הנושא באופן רגוע ובטוח – הוא ירגיש ביטחון. אגב, במקום להגיד משפט כללי כמו ״אתה הולך ללמוד השנה בגן/בית ספר חדש״, אני מציעה לומר דברים ספציפיים ונגישים כמו: ״אתה הולך להכיר חברים חדשים/ללמוד דברים מעניינים/לראות משחקים חדשים״.

הימים הראשונים

הורה מלווה

לדעתי בגיל גן בוודאי, אבל גם בכיתות הנמוכות, יש מקום ללוות את הילד בימים הראשונים ולהישאר איתו עד שהוא מרגיש בטוח. אפשר להציע לחכות מחוץ לכיתה למשך שעה ובסופה להחליט אם נשארים או שמספיק להיום. הילד גם לא חייב להישאר במסגרת החדשה ימים מלאים מההתחלה. זה בוודאי דורש פניות של אחד ההורים מבחינת עבודה (וברור שלא תמיד זה אפשרי), וכן שיתוף פעולה של בית הספר, ולכן חשוב לבדוק מראש שזה מקובל.

חפץ מעבר

בגילאי הגן, אם יש לילד חפץ שהוא קשור אליו ונותן לו ביטחון – מומלץ מאוד לאפשר לו לקחת אותו איתו. בגילאים מבוגרים יותר ניתן לשלוח עם הילד מכתב קצר עם מילים חמות, כדי שירגיש את הנוכחות שלכם מלווה אותו לאורך היום. לילדים משתפי פעולה אפשר גם לתת ״משימות״ קלילות למילוי במהלך היום. רעיונות: כמה בנים וכמה בנות יש בכיתה; שלוש מילים מצחיקות ששמעת; אם היית צריך לתת לילד שיושב לידך שם בעברית איך היית קורא לו. המטרה היא לחזק את התחושה שהוא לא עובר את זה לבד, וגם לתת לכם קצה חוט לדבר איתו על חוויות היום.

חיזוקים ושיחה בסוף היום

בסוף כל יום מהימים הראשונים כדאי לתת חיזוק כלשהו. קודם כל לציין לשבח את הילד, אבל אפשר גם להוסיף הפתעה/ביקור במקום משמח, כדי לתת תחושה שאתם מעריכים את המאמץ וגאים בו. לצד זה, הדגישו שחשוב לכם לדעת על קשיים ושאלו באופן מפורש על ילדים פחות נחמדים, רגעים עצובים וכו׳.

טיפוח הקשר עם חבר טוב

דאגו להיות בקשר עם הגננת/המורה ולשאול בפירוט על ההשתלבות ועל קשיים (גם אם יש צורך בחבר/ה שיתרגמו). בקשו להושיב את הילד ליד ילד/ה נחמדים במיוחד (אם כי לעתים קרובות המורה תעשה זאת מיוזמתה), ובמידה ויש כזה – הכירו אותו ואת הוריו ועשו מאמצים להודות ולקרב. אותי הושיבו ליד חנה, ילדה סבלנית ומתוקה שלא זזה ממני בשבועות הראשונים, וזה עזר לי בצורה שקשה לתאר במילים.

הדרכת הורים

בקרב ילדים צעירים עשויה להתרחש רגרסיה בשל השינוי (בכי בלילה/הרטבה), ואצל ילדים בוגרים יותר יכולה להיות ירידה במצב הרוח ורגזנות. אם אין מגמת שיפור תוך כמה שבועות, רצוי לפנות להדרכת הורים מקצועית.

ואחרי הכל, הכי חשוב, זה להאמין שגידלתם ילד שיודע שאוהבים אותו ולסמוך עליו שכמו שהוא מקסים אתכם, הוא יקסים גם את חבריו החדשים, וימצא את הדרך לקשור איתם קשרים שאולי יימשכו עוד שנים ארוכות.

לסיום אשתף שלפני כחודש נסעתי לאנגליה ופגשתי את חנה אחרי 22 שנים! הפגישה היתה מאוד משמחת ומרגשת והיתה לי הזדמנות להגיד לה כמה היא היתה משמעותית במסלול החיים שלי, ולשמוע כמה מרתק היה עבורה לפגוש משפחה ממדינה אחרת ואיך העזרה שהיא הושיטה לי העצימה גם אותה. מאחלת לכם בחירה נטולת ייסורים, מפגש עם אנשים טובים באמצע הדרך והשתלבות אמיצה ומוצלחת.

גילי אגר, פסיכולוגית קלינית, מנהלת את ״טיפול קרוב״, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי לישראלים בעולם באמצעות סקייפ tipulkarov@gmail.com

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 188

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה