• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

השאלה היא “למה?” – לא “כמה?”

השאלה היא “למה?” – לא “כמה?”

מערכת החינוך באוסטרליה – סקירה רביעית:

חינוך יהודי – ראיון עם מנהל בית הספר היהודי הר הצופים במלבורן: 

השאלה היא “למה?” לא “כמה?”

במהלך חודש אוגוסט ביום שישי גשום ודיי קר פסעתי לעבר משרדו של מנהל בית הספר היהודי הר הצופים לקיום הראיון במסגרת סיקור תחום החינוך. בית ספר הממוקם באזור ברווד, הוקם בשנת 1949 והיו בו 143 תלמידים. היום, שישים שנה אחרי, בית הספר הינו אחד מבתי הספר היהודים הגדולים בקהילה במלבורן, עם למעלה מ – 1500 תלמידים, ממוקם על פני 3 קמפוסים באזור מגן ילדים, בית ספר יסודי, חטיבה ותיכון.

התרגשתי. עברו כ- 4 שנים מאז נפגשתי עם ג’ימס, במסגרת יוזמה של המרכז הישראלי בנושא “חינוך יהודי לישראלים”. במפגש שהתקיים בשנת 2009 בהשתתפות הורים ישראלים רבים מקהילה הישראלית במלבורן, התקיים פאנל אנשי חינוך, מנהלי בתי ספר יהודים ומובילים בקהילה הישראלית והיהודית במלבורן כמו הרב מוטי מהמרכז שלנו, מנחם כהן שהיה במשך שנים הפטרון והמממן העיקרי של המרכז הישראלי ועוד– ודן בסוגיה המורכבת הזו של חינוך יהודי לקהילה הישראלית. המסקנות מאותו ערב בלתי נשכח הציפו את מורכבות הנושא, ואת האלמנטים השונים שיש לתת להם את הדעת. והם מגוונים ומרוכבים.

לרבים השיקול העיקרי הוא כמה? כמה זה עולה?

יתכן שלפני ה כמה? כדאי לבדוק למה?

בסופו של יום – כל אחד עושה את ההחלטות שלו בהתאם לשיקולים שלו. ולכל אחד סדרי העדיפויות שלו. אבל כדי שאותם סדרי העדיפויות יקבעו מלכתחילה, כדאי לבדוק ולהגדיר מהם השיקולים שיש לקחת בחשבון בקבלת החלטה על חינוך במסגרת יהודית  ולהבין – למה? כשיודעים  למה? לפעמים סדרי העדיפויות משתנים. ואז אולי מה שהיה נראה הזוי בעבר ובלתי אפשרי הופך להיות בעל עדיפות גבוהה ובר ביצוע.

בחודשים הקרובים נציג בפניכם ראיונות עם אנשים וגורמים שונים המעורבים בתחום החינוך מהמגזר הציבורי והיהודי, שיעלו נושאים ומגוונים שכדאי לנו – כהורים לקחת בחשבון. כל אחד מהם והנסיון המקצועי שלו, הפרספקטיבה שלו לנושא, אמונתיו והפילוסופיה החינוכית שלו.  אני תקווה שסדרת הסקירות בנושא, תעזור לכם במציאת ה -“למה” שלכם. 

ואחרון, לפני שאתם ממשיכים, אנא מכם – כתבו לנו בקופסא שם למטה. הגיבו. המציאות היא שלכם ואם תשתפו, תחוו דעה ותעדכנו – תעזרו לכולנו – הנמצאים והמתכננים להגיע ליבשת המופלאה הזו אוסטרליה. כי חינוך.. זה דבר חשוב. כדאי לנו להשקיע את הזמן ולתת את הדעת, כי אלו הילדים שלנו. לא של מישהו אחר.  

נשמח לשמוע מכם. תודה!

* * *

jk_2

נפגשתי עם אדם נעים הליכות, צנוע וענו ובאותה נשימה, רהוט וחד בדיבורו, שנון ומדויק בדבריו. המתבונן מן הצד לא יעלה בדמיונו כי האדם הכריזמטי שישב מולי, אינו אלא בסוף שנות ה 30 לחייו. איש חינוך עתיר נסיון, מורה להוראת מתמטיקה במקצועו, איש משפחה, ששנים מבניו חיים בישראל, הגיע לאוסטרליה לפני שבע שנים מאנגליה, ואף חי לפני כן מספר שנים בישראל. תכירו – ג’ימס קנרד. ואם אדייק, הרב ג’ימס קנרד.

את הרב ג’ימס הכרתי בשנת 2009 במהלך מיזם שהייתי שותפה בהפקתו בחסות המרכז הישראלי בנושא חינוך יהודי לישראלים. הנושא בער בעצמותיהם של רבים מיושבי הקהילה הישראלית במלבורן ועורר לא מעט סערה שכן הורה המעוניין להעניק חינוך יהודי לילדיו במסגרת בית ספר יהודי צריך להשתמש בשירותם של בתי הספר הפרטיים. המשמעות פשוטה (ודיי מאתגרת) ועומדת על ממוצע של 20 אלף דולר לילד לשנה. כישראלים המגיעים מישראל בה מערכת החינוך היא חינמית, הסכום נשמע לא הגיוני ולרובנו בלתי נתפס.

הבדלים עיקריים בית מערכת החינוך בישראל ומערכת החינוך היהודית באוסטרליה:

אחד הנושאים החשובים שהועלו בפגישתי עם הרב ג’יימס היה הדגשת ההבדלים המהותיים בין מסגרות החינוך בישראל ומסגרות החינוך באוסטרליה. שוחחנו על מספר הבדלים ולהלן עיקרם כפי שהסביר:

  •  בישראל קיימות מסגרות חינוך נפרדות לחילונים ולדתיים: בית הספר או הגן, חילוניים או דתיים. באוסטרליה זה לא כך. בתי הספר היהודים הם בתי ספר דתיים אבל במרביתם התלמידים אינם דתיים. זהו מהפך תפיסתי שאנשים מתקשים להבין. כתוצאה מכך – כמעט תמיד – התגובה הראשונית המתקבלת ברגע שמבינים שבית הספר דתי – מיד פוסלת אותו על הסף. באוסטרליה ישנם בתי ספר בעלי גוון דתי כזה או אחר אבל בסופו של יום – עבור אדם חילוני ממוצע חבישת כיפה או תפילת בוקר מהווים מבחינתו נגזרת ישירה למשהו “דתי”. בית ספר הר הצופים למשל, מעצם מהותו, מוגדר כבית ספר מולטי אורטודוקסי יהודי- ציוני ומכוון במודע – למגוון הרחב של הילדים בעלי רקע יהודי – ישראלים או לא.
  • בישראל חוק חינוך חובה חינם. באוסטרליה ישנן הרבה מסגרות חינוך פרטיות וציבוריות והבחירה נתונה ופתוחה בפני כולם. ישנם הורים שעבורם העובדה כי עליהם לשלם על מסגרת חינוך שבארץ היא חינמית – אינה נתפסת ואולי אף מעוררת התנגדות. יש משפחות שפשוט לא יכולות לעמוד בהוצאה, ויש משפחות והורים שלא ממש מבינים את המשמעות והמחיר בקבלת ההחלטה שלא לשלוח את ילדיהם למסגרת חינוך יהודית.
  • באוסטרליה הממשלה לא מסבסדת חינוך יהודי. באנגליה למשל, בה חייתי לפני הגעתי לאוסטרליה, הממשלה תומכת ומסייעת לבתי ספר יהודים וקתולים. במציאות האוסטרלית הממשלה מסייעת במימון אבל זה תלוי אם בבתי הספר יש הרבה משפחות הנזקקות לסיוע. בבית הספר הר הצופים קיימת אפשרות לסיוע ומלגות. כ- ¼ מהמשפחות מקבלות סיוע כזה או אחר, וקבלת המלגות אינן תלויה בהיותך ישראלי או לא ומותנית בהגשת פירוט מצב פיננסי וכו. למרות המימון, התשלום עדיין לא זול. 
  • להיות יהודי וישראלי בישראל אינו בעל משמעות זהה ללהיות יהודי או ישראלי באוסטרליה. וזה נושא שלא מדברים עליו ושם חשוב לדעתי לשים את הדגש. כי יש לגאוגרפיה במקרה הזה, משמעות. אם אתה הולך להוציא כסף ATM בישראל בערב יום הכיפורים תהיה בראש התלוש ברכה המברכת לגמר חתימה טובה. גם אם אתה לא צם הכל מסביב נעצר. בערבי חג, המולת הרחובות, התקשורת – בעצם הכל סביב הדברים שהיו חלק מהסביבה הטבעית בישראל אינם חלק מהסביבה לתוכה גודלים הילדים באוסטרליה. ואז מה נשאר? נשאר מה שמעבירים בבית כהורים, וכל מה שמסביב: חוגים, לימודי ההעשרה, ובעיקר – בתי הספר.

עצרתי מכתיבתי וחשבתי. למעשה, זהו בעצם הנושא שחשוב ליצור אליו מודעות : כדי לייצר זהות ושייכות למשהו, מעשה צריך להעשות על ידי מישהו. בישראל – אתה יהודי בצורה אוטומטית ולא צריך להוכיח את זה. כי הכל יהודי או ישראלי מעצם היותך גר שם. הרב ג’יימס הטיב להגדיר: “ כשחיים מחוץ לישראל, הזהות הזו, תחושת השייכות והיהדות, לא קיימת בהוויה”.

התמונות באדיבות בית ספר הר הצופים.

הדילמה:

  • הורים שאינם מוכנים לשלם את המחיר הכספי – מייצרים תחלופות. נותנים דגש רב למשפחה ולבית ומפנים זמן לפני החגים למשחקי יצירה משותפים, שיעורים, משתתפים בארוחות חג והולכים לבית הכנסת.
  • הורים חילונים המעוניינים שלילדיהם תהיה איזו שהיא זיקה למסורת וליהדות, ומודעים לכך שמה שהם מספקים בבית אינו מספיק – בוחרים במסגרת חינוכית שתמלא על החסר ומוכנים לשלם את המחיר. כי החסר מבחינתם – הוא רב. והמחיר – הוא המחיר.

השאלה:

כל אחד חשוב שיחליט מהו המחיר אותו הוא מוכן לשלם ולשאת בתוצאות. כי לכל דבר יש מחיר. וכמו שמאיה בתי אמרה כשהייתה בת ארבע , “אמא, ככה זה! ככה זה בכדור הארץ…” ואין תשובה אחת או דרך אחת נכונה.

למרות ההבדלים בין מערכת החינוך בישראל ובאוסטרליה, הקניית ערכי ההיהדות לתפיסתו של הרב ג’ימס, אינה במטרה להפוך את כל הילדים לדתיים, אלא –

לפתח אצלם תחושה חיובית כלפי היהדות שלהם. בבית הספר מדגישים את נושא פיתוח הזהות היהודית האישית. אצל כל ילד תתפתח הזהות היהודית שלו. הדבר בא לידי ביטוי במספר אלמנטים: מעורבות בנעשה ישראל, לימודי עברית ויהדות, ביקורים בישראל ותוכניות הלימוד הנלמדות בבית הספר. עיקר הסיפוק הוא על כך כי אנחנו מצליחים לספק את היהדות אצל כל אחד ואחד מהילדים בדרכו. בד בבד, חלק מהותי בלימודים הינו להיות חלק מקהילה. כל קהילה. לאו דווקא הקהילה היהודית.”

לימודי עברית בתוך בתי הספר:

המטרה היא שהילדים של בית הספר יחוו את אבני היסוד בהגדרת יהדותם, ואחת מהן היא השפה העברית. בגנים, לימודי העברית הם חלק בלתי נפרד מהיום יום והילדים מבינים את שתי השפות. בבית הספר לומדים קריאת עברית ב PREP ובכיתה א וכשהם עוברים לחטיבת הביניים ולתיכון הלימודים כבר לא קלים כל כך. חובת לימוד העברית היא עד כיתה י. כ – 20-25% נבחנים בבחינות בגרות בעברית.

· 1/3 מאוד טובים בעברית. מסיימים עם קריאה טובה מאוד ודיבור.
· 1/3 שלא אוהב, נהנה ולומד כי חייב.
· 1/3 באמצע – לא יודעים עברית בצורה שוטפת.
מרבית המורים לעברית ישראלים.

מספר הילדים הישראלים שלומד בבית הספר לצערי, נמוך יחסית ולא תמצאו הרבה ילדים ישראלים מסתובבים במסדרונות. אלה הנמצאים משתלבים במהירות, יש לעיתים כאלה שמגיעים ללא ידיעת השפה האנגלית ותמיד בסופו של דבר משתלבים ואף ניגשים לבחינות הבגרות”.

לשאלת כמות המספרים הנמוכה של ילדים ישראלים בבית הספר, ענה הרב ג’ימס: “אני חש בנוח לאמר שיתכן הרבה מהישראלים אינם מרגישים את הצורך בחינוך יהודי, והרבה ישראלים שלא מרגישים את הצורך לשלם עבור חינוך יהודי פרטי או לא יכולים להרשות לעצמם. כמובן שזה עניין של סדרי עדיפויות וכל אחד עושה מה שנכון עבורו. בישראל לא משלמים עבור חינוך וזה פער שמאוד קשה לגשר עליו וחשוב להעלות את הנקודה הזו.”

כשהתייחס לשאלת חינוך יהודי לישראלים , אמר הרב ג’יימס: לפני מספר שנים ב 2009 התקיימה פגישה בנושא חינוך יהודי לישראלים , לדאבוני, הפגישה לא הסתיימה בהצלחה. כל הזמן דיברו של על כסף. והנושא – זה לא הכסף. הנושא – הוא הסיבה – למה לרצות בכלל לשלוח את הילדים למסגרת חינוך יהודי? – finding your why . שאלת מה המחיר הופכת שולית כשיש סיבה מספיק טובה – לאן או לכאן.

מעציב אותי שרבות המשפחות הישראליות שאינן מעורבות בקהילה או עם היהדות ושהילדים שלהם מאבדים את הקשר לזהותם היהודית. מעוניין לפתוח עם הישראלים בדיאלוג – להביא להסברה על מהות השוני בחינוך בישראל, לנסות לקרב ולשבור את המיתוס – שזה הכסף. כי זה לא. זו התפיסה.

כל אחד יחליט מה חשוב לו בסופו של יום. אנחנו בבית הספר נשמח להציע ולהזמין כל ישראלי שמעוניין ליצור עמנו קשר. מעת לעת ישנם מפגשים והרצאות – ערבים פתוחים לציבור, ותמיד אפשר לקבוע עמנו סיור הכרות בבית הספר – מזמין אתכם לבוא לראות ולהתרשם בעצמכם.

Mount Scopus Memorial College

לסיכום הראיון, האם תוכל להתייחס מה לדעתך מיוחד בבית הספר הר הצופים ?

  ג’יימס מחייך בצניעות ועונה:

המיוחד בהר הצופים – שהוא עושה כמה דברים טוב במיוחד:

  • תרבות לימודים גבוהה בבית הספר. ואף יותר מכך – מלמדים את הילדים לחשוב ומפתחים אצלם את הרצון ללמוד . 
  • בית ספר מספק תחומים רבים ומגוונים לפיתוח האישיות כמו מוסיקה, דרמה אומנות, מו”מ ו DEBATES.
  • מעצם מהותו – כבית ספר מולטי אורטודוקס – יהודי ציוני, הוא מכוון למגוון הרחב של כל הילדים בעלי רקע יהודי – מחילוניים, מסורתיי ודתי.  
  • חווית היהדות חיובית. לימודי היהדות פופולרים.דבר שהוא יוצא דופן. אופן הלימוד מאוד נגיש ותוכנית החינוך יהודי לא פורמלי. דיונים, אוכל וכל מה שהוא בתרבות.
  • קיימות הרבה מאוד פעילויות שאפשר לקחת בהן חלק אם רוצים ואפשר שלא. מדי שנה למשל יוצאת קבוצה של תלמידי כיתה י’ לישראל. אחוז הילדים שנוסעים גדל כל שנה, וכ 90 אחוז מהתלמידים מצטרפים השנה לתוכנית בת 5 שבועות. זוהי תוכנית לימודים שמעודדת את התלמידים לקחת חלק ולהשתתף בה. בית הספר יכול לעזור בסבסוד, לסייע במלגות ובמימון של הנסיעה. בסופו של יום מי שרוצה לסוע תמצא לו הדרך.

אני מאמין בעשיה ובעשיית טוב לאחרים. המטרה שלי היא להפוך את בית הספר להכי טוב שהוא יכול להיות ובטח שלא להפוך את כל הילדים דתיים אלא לפתח אצלם תחושה חיובית כלפי היהדות שלהם באשר היא.”

School Captains

 

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

ענת אלוני

יועצת בעלת משרד פרסום בוטיק המתמחה בקידום אנשים, מוצרים ומיתוג עסקים. למעלה מעשור, מעורבת ופעילה בעשייה בקרב הקהילה הישראלית. ייעצה בעבר למרכז הישראלי במלבורן, ערוץ הטלווזיה הישראלי באוסטרליה ”My Israel” , פעלה בעיתון הישראלי באוסטרליה בשנותיו הראשונות, וכיום אף מעורבת באתר באספקטים שונים. "מרגישה שבניתי לי חיים מקסימים ואוהבת את מה שאני עושה אבל באותה עת, זוכרת בדיוק איך היו לי השנים הראשונות. בכמה אתגרים ניתקלתי וכמה שאלות היו לי... אני כותבת באתר, חברת מערכת ועורכת, פועלת ועושה למען קידומו בקרב הקהילה הישראלית באוסטרליה ומחוצה לה, ומרכזת את נושא הפרסום באתר. מאושרת שנתנה לי הזכות לקחת חלק ביצירת משהו חדש עבור אחרים שהיה כה חסר, ומברכת על שיש לי מקום לתרום מכישורי בתחומים שבהם אני עוסקת." דוא”ל alonianat@gmail.com טל: 335 227 0421 (למתקשרים מחוץ לאוסטרליה 335 227 421 61 + )

מספר פוסטים : 36

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה