• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

חנן יובל: ראיונות לקראת ביקורו באוסטרליה

חנן יובל: ראיונות לקראת ביקורו באוסטרליה

חנן יובל התראיין ל”Eתון” וגם לרדיו SBS לקראת ביקורו הקרוב באוסטרליה

לראיון ברדיו SBS ניתן להאזין בקישור הזה.

הראיון כפי שהתפרסם ב-Eתון, לפניכם:

את חנן יובל אין צורך להציג. מי שחתום (בעיקר כמלחין) על כמה מנכסי צאן הברזל של המוזיקה העברית של עצמו ושל אמנים דגולים אחרים כמו ‘אתם זוכרים את השירים’ ו’פגישה, חצי פגישה’ ו’אני וסימון ומואיז הקטן’. שאלנו אותו כמה שאלות לקראת בואו לסיבוב הופעות אינטימי באוסטרליה בסוף אפריל.

במבט על הקריירה המפוארת שלך, מהי ההופעה הזכורה לך ביותר? המרגשת ביותר? ומהו רגע השיא מבחינתך?

שלום חברים יקרים באוסטרליה :ממרומי הגיל המתקדם ובהתבוננות על מסלול המרתון אותו הספקתי לעבור בחיי המקצועיים – קשה לציין הופעה אחת במיוחד.

האם להתייחס למאות ההופעות המרגשות שהספקתי לעשות במסגרת שירות המילואים שלי,כולל בארבע מלחמות ? האם לבחור דווקא בהופעות יוצאות דופן בחו”ל, כמו באותה הופעה בעיירה הקטנה סאוטה שבצפון אפריקה (שלוחה של ספרד),שם הופעתי בבית הכנסת העתיק בפני קהילה קטנה שנצטוותה לא למחוא כפיים… וכתגובה כל הקהל נפנף בידיו ללא מגע והוציא הבל חם מהפה… או מסע הופעות מדהים ליפן,שם פגשתי את אנשי תנועת המקויה אוהבי ישראל והתקבלתי לפחות כמו הנשיא ורעייתו,בעיקר בהופעה לפני 4000 איש היושבים על ישבנם ומסיימים בריקודים סוערים?

בעצם אבחר בהופעה שהתרחשה כסיום ל”פסטיבל ישראל” בירושלים,ב 2005.זכיתי שתיכתב יצירה סימפונית המבוססת על שלשה משירי, יצירה שבוצעה על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים,נגנית הגיטרה הקלאסית הישראלית השוהה בפריז – ליאת כהן, מקהלת אורטוריו, סולן (עבדכם הנאמן) ורביעייה קולית – “החברים של בני”.

על כל אלה ניצח משה זורמן.בשאר הערב – בוצעו שירים שלי בעיבודים סימפוניים על ידי כל נ”ל ובהצטרפות בתי היקרה שירה.כל האירוע שודר חי בשתי רשתות רדיו ולאחר שלשה ימים – בטלוויזיה. אחרי אירוע חוויתי כזה אתה אומר לעמך :עכשיו אפשר למות בשקט…

 האם הופעת בפני קהל ישראלים בחו”ל? מה שונה בהופעה לפני קהל כזה ביחס לקהל בארץ או של יהודי התפוצות?

רוב הופעותיי מחוץ לישראל  הן בפני קהל יהודי התפוצות בכל המסגרות,(גם באוסטרליה הייתי – עם אהוד מנור ז”ל) והן בפני קהל לא יהודי, כמו, למשל, בפרויקטים של קידום תיירות לישראל ברחבי סקנדינביה,מסעות ברחבי ברית המועצות לשעבר וכו’. מטבע הדברים ישראלים ישנם בכל מקום, איך שלא תסתכלו על זה. הופעות לישראלים נטו בחו”ל כמעט ולא היו (אם לא ניקח בחשבון הופעות בשגרירויות עבור הסגלים שלהם) אבל המעטות שכן היו – זכורות כחוויה מעצימה ממש.

נדמה לי – ואל תיקחו את זה אישית – שההתרגשות שאחזה בישראלים שבאו להופעות נבעה מהחיבור שהצלחתי ליצור ביניהם ובין השורשים הישראליים ותשובה שנתתי לגעגוע שהיה באוויר (למרות שכולם בקשר עם הארץ וכולם ניזונים מחומרים המגיעים אליהם – כאן זה פתאום הופך לבלתי אמצעי). נכון שגם צריך לשיר יפה וגם שמבחר השירים יהיה מוצלח אבל לפני הכול – השידור הבלתי אמצעי שפוגע בנקודה רגישה ואני מרגיש לפעמים כמי שככל שילחץ יותר על דוושת הרגש – ההצלחה תהיה גדולה יותר ואז אני שואל את עצמי באיזו זכות אני “משחק” עם רגשות…

 מה תכלול ההופעה שלך באוסטרליה? האם תופיע לבדך עם הגיטרה? האם אתה מכין לנו ‘הפתעות’ מיוחדות?

 ההופעות שלי באוסטרליה ישתדלו לכלול מיטב מכל הרפרטואר שנאסף לאורך הדרך.תהיה בחירה קשה ונדמה לי שגם אשתדל לחוש את הקהל. לצד השירים הרבים שהפכו – תסלחו לי –לחלק ממחזור הדם של התרבות הישראלית,אשיר גם שירים שלא אני הלחנתי ושחוברו על ידי חברים טובים שכבר אינם עימנו, כמו אהוד מנור ומאיר אריאל. אני ארצה גם להתייחס לפרויקט האחרון שהפקתי בארץ,”סידור אישי”,ובנוסף – אולי אשתף את הקהל בדוגמה מתוך פרויקט בעבודה – שירי ילדים של יונתן גפן. לאוסטרליה אגיע לבדי עם הגיטרה שלי (מקווה שתגיע בשלום).אני מאד אוהב את הפורמט הזה.הקהל הוא הלהקה שלי.

 מעטים יודעים שבהכשרתך מהאוניברסיטה אתה בעצם פילוסוף. האם הלימודים הללו השפיעו על התכנים של המילים שכתבת לשיריך ועל האמנות שלך בכללה?

נכון שלמדתי בחוג לפילוסופיה ולפילוסופיה יהודית אבל זה עדיין לא הפך אותי לפילוסוף. לאוניברסיטה הלכתי על מנת לרכוש ולשכלל את החשיבה ואת ההבנה. אני מאמין ומקווה שאכן הכלים האלה שרכשתי השפיעו על חיי, על גישתי אליהם וכמובן על עבודתי ויצירתי.נשאלתי כאן אם זה השפיע על המילים שחברתי- לצערי איני מחבר מילים. אני שותף לחיבורם עבורי (אם נכתבו במיוחד) ומרגיש כמשרתם של המילים.אני מחבר את המוסיקה,כסוג של פרשנות למילים והוויה של כנפיים להם. הלימודים הללו מלמדים את אחד היסודות החשובים בחיים – יסוד הספק.נדמה לי שאפשר לזהות את היסוד הזה בעבודתי ובתגובותיי.

 בתחילת דרכי לא העזתי לחשוב את עצמי כזמר,ודאי לא כמלחין.הביטחון התחזק עם התהליך וההצלחה ופתאום באו אמנים גדולים ובקשו לחנים שלי.עם הזמן והניסיון – הגעתי להבנה שיותר קל לי לחבר מוסיקה למישהו מוגדר מאשר לעצמי.אני מניח על שולחן העבודה הדמיוני שלי חומרים כמו:שיר מקום או שיר אהבה, מילים פשוטות או טקסט של משורר שעלי לעזור בהבנתו וזמר בעל מנעד וטכניקה משובחת או מישהו המגיש מילים נפלא אבל הקול מוגבל…(יוסי בנאי – “אני וסימון ומואיז הקטן”למשל). ככלל – קשה להגדיר מראש איפה החוויה תהיה גדולה יותר והכול – שיחות של חדר מדרגות, בדיעבד. זכיתי לעבוד עם טובי התמלילנים והמשוררים כמו יורם טהרלב, מאיר אריאל, אהוד מנור, רוני סומק ועוד (כמובן כל המשוררים מהם לקחתי שירים במהלך חיי). לכך מחוברת אחת החוויות המרגשות בחיי:בלוויה של אהוד מנור (אותה אני הפקתי,לוויה שלא הייתה כמותה בישראל), התבקשתי על ידי אלמנתו לשיר על הקבר הטרי את “ימי בנימינה” ועם ההתקדמות לסיומו של השיר,הרגשתי את החנק עולה ועולה ופתאום הפכתי למתפלל ובקשתי מהשוכן במרומים שייתן לי לסיים את השיר. הוא לא נתן ואני נשברתי,קבל עם ועדה,מצלמות טלוויזיה בשידור חי (תוכלו לחפש את זה ביוטיוב), והקול נחנק והפך לבכי. איזו פאדיחה.

 בתך שירה גם היא זמרת בזכות עצמה. זו הקריירה שרצית עבורה? או שמא זה התפתח מתוך עצמה?

בתי הצעירה שירה היא זמרת מרגשת. היא למדה פסנתר שנים רבות וסיימה את מגמת המוסיקה בבית הספר התיכון.היא התחילה להופיע אתי כשהייתה בת 17 בערך, כשהחליפה זמרת ליווי שהייתה לי.מאז הספיקה להצטרף אל אהוד מנור ואלי בהופעות בארץ ובחו”ל (גם היא הייתה איתנו באוסטרליה) ושנינו חווינו הופעות מרגשות בפסטיבלים ברחבי אירופה. עד היום אנחנו מופיעים לעתים ביחד ובערב יום הזיכרון הקרוב אנחנו נוליך ערב שירי לוחמים,יחד עם אורי הרפז ובתו, בעצרת המרכזית בכפר סבא בפני אלפי אנשים.  היא בחרה לעצמה את העיסוק הזה,מעולם לא דחפתי,אם כי עודדתי. במקביל (עכשיו האבא הפולני מדבר,ואני בכלל ממוצא רוסי…) סיימה שירה את לימודי המשפטים באוניברסיטת ת”א בהצטיינות,וכן לימודי תואר שני – מינהל ציבורי,גם כן בהצטיינות. יום לאחר יום כיפור האחרון התחתנה שירה עם בחיר ליבה ד”ר שלומי ראובני, וביום שאני עוזב את ישראל לכיוון אוסטרליה (24 באפריל) שלומי ושירה עוזבים להרוורד, בוסטון, שם שלומי הולך לעשות את הפוסט דוקטורט שלו במה שקוראים “בינתחומי” (כימיה ומתמטיקה).

 נראה כי התקרבת ליהדות דרך ההופעות שלך (למשל, הפרויקט ‘סידור אישי’) והמוזיקה של שלמה קרליבך ז”ל אותה ‘אימצת’. מהי היהדות בעיניך?

בשנים האחרונות ישנו גל של התקרבות אמנים לחמרי מסורת,אם זה בהלחנה ואם זה בשירה.מתוך כך – בגלל יציאתו לאור של “סידור אישי” – הכניסו אותי לאותו גל – ולא היא ! כמי שנולד להורים חילוניים בקיבוץ משמרות – אני זוכר את עצמי מתכתב עם המילה “מסורת” מילדות ממש.הייתי בין הראשונים שהקליט שירים של שלמה קרליבך (עם “השלושרים” – “והאר עינינו” ועם “שובבי ציון” – “ישראל ישראל” ו”חמדת ימים”), למדתי פילוסופיה יהודית, הקלטתי את “שיר המעלות” בהצלחה שהביאה אותו לכל בית בישראל. אין לי אחות (דווקא יש) ואין לי קשר לגל האחרון הזה.הניסיון לשרטט את הקו המשיק בין הישראליות שלי ובין היהדות שלי,כחלק מהתרבות שלי, תמיד היה ברקע.

 עבדת עם גדולי האמנים הישראלים: שלום חנוך, השלושרים, נורית גלרון, יוסי בנאי וכמובן אהוד מנור ועוד רשימה ארוכה ואינסופית. מה יותר נוגע בך – לכתוב שיר לאמן אחר או לעצמך? איזו חוויה מיוחדת זכורה לך מהקשר עם אחד מהאמנים הללו?

אהוד מנור היה אחד המורים החשובים שהיו לי והוא לימד אתי להקשיב – באמת – לכול חומר חדש שמגיע,להיות פתוח.אני לא שותף להמון אנשים מבוגרים שאומרים משהו בסגנון – “אך פעם היו שירים נפלאים,היום זה נורא…” כשיצאנו עם “השלושרים” – שאלו רבים “מה זה הרעש הזה…” אני מאמין במסננת של הזמן. הדברים האיכותיים יותר והטובים יותר – יחלחלו ויישארו אך לשם כך צריך גם את הזיבורית. לא כל השירים שלי טובים אבל בזכות המאסה – נהיו הטובים. נכון שהיום קשה יותר להמציא דברים ודווקא בגלל הטכנולוגיה האינסופית העומדת לרשות כל אחד במחשב הפרטי – משהו בדמיון וביכולת היצירה קצת נדפק אבל בכל זאת – המאסה תוליד לנו שירים יפים לעתיד.

 מהן התוכניות שלך לעתיד? האם נזכה להקשיב לשירים חדשים שלך בקרוב?

אני נשאל מהם תוכניותי לעתיד ואני עונה האם שאלה זו נשאלת גם לעורך דין מבוסס או לרופא מפורסם שממשיכים את שגרת חייהם על גבי המוניטין שצברו. נכון שזו תשובה בנאלית אבל התכנון הוא להמשיך את מה שאני עושה בהנאה גדולה כל השנים: לשמור על הבריאות,ליהנות מהמשפחה ולהמשיך ליצור (בקצב קצת יותר איטי) ולהופיע. אני אוהב קהל ומחיאות כפיים הם ה”סאונד” הנפלא ביותר,אחרי שקשוק של ממטרה משקה. מעולם לא תכננתי יותר מידי, החיים זרמו ואני מקווה שכך ימשיך. כבר ספרתי לכם שאני עובד עכשיו על פרויקט שירי ילדים של יונתן גפן ואף אנסה שיר אחד בהופעות אצלכם.

 לסיום, מה היית רוצה למסור לקהל שיצפה בך ויאזין לך כאן באוסטרליה?

 אנא מסרו לקהל שיבוא לצפות בהופעותיי באוסטרליה שאני גומע את כל המרחק העצום הזה מתוך אהבה גדולה ומצפייה להרחיב את מעגל חבריי, לאחר ההופעות.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 93

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה