• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

יאיר לפיד, ז’בוטינסקי ו”חוק גודווין”

יאיר לפיד, ז’בוטינסקי ו”חוק גודווין”

על ישראל להתייחס להגירה כאל אתגר ולא כ”בעיה” ולהפנים כי הקיום הישראלי בתפוצה לא יעלם

היה זה זאב ז’בוטינסקי שטען שאנטישמיות אינה המניע להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל,  שהרי האנטישמיות לא בהכרח מוליכה לציונות כי מסקנתה הקלה יכולה להיות דווקא התבוללות או הגירה לארה”ב. ז’בוטינסקי רצה להוכיח ל “מבקרי הציונות” ולציונים עצמם כי הציונות אינה רק תגובה לאנטישמיות, אלא שהיא פעולה חיובית, שנובעת מדחף פנימי ורציף.
לז’בוטינסקי היה חשוב מאד להראות את הציונות כדבר חיובי ולגמד את תפקיד האנטישמיות, משלושה טעמים עיקרים:
ראשית, משום שהוא באמת ובתמים האמין בלאומיות ובצורך בלאום.
שנית, מפני שאין הוא רצה שתנועת ההתעוררות הלאומית היהודית תבוסס על גורם שלילי; מה עוד שהוא האמין בסגולות החיוביות של הלאום היהודי וביכולתם להיות “אור לגויים”.
ושלישית, משום שהוא לא האמין ביכולתה של האנטישמיות להניע לאורך זמן תהליך מורכב של הגירת מיליונים – האנטישמיות אינה מספיקה, מכיוון שהיא אינה יכולה ליצור את הזיק הפנימי שיניע את היחיד להגר. ז’בוטינסקי הבין כי הגירה מבוססת על מספר רבדים וכי חייב להיות מניע חיובי להגירה. בנוסף, האנטישמיות אינה בשליטתנו, היא יכולה להעלם לתקופה ארוכה, היא לא מדברת אל כל היהודים, והיא יכולה להוליד פתרונות קלים יותר כמו התבוללות או הגירה לארה”ב הבטוחה.
גם תלמידיו של ז’בוטינסקי וגם מקימי המדינה לפניהם לא למדו את השיעור הזה וביססו את קשריה של ישראל עם התפוצה היהודית על נרטיבים המתבססים על אנטישמיות ועל השואה. הסיבה המרכזית לכך הייתה רצונם להשיג “תמורה” מן התפוצה היהודית ובראש ובראשונה לחץ פוליטי על ממשלותיהם ותרומות כספיות לישראל. בנוסף רבים מהם לא האמינו בקיום יהודי בתפוצה לאחר הקמת מדינת ישראל. שימוש במוטיבים של אנטישמיות הקל על יצירת נרטיב המצדיק תרומה למדינת ישראל אשר בנרטיב הציגה את עצמה כ”תעודת ביטוח” מן האנטישמיות או כסובלת מן האנטשימיות.
לכן, אין זה מפתיע שגם יאיר לפיד, בהתייחסותו לסדרת הכתבות של ערוץ 10 על ההגירה מישראל, אישש כבר בהתבטאותו הראשונה בנושא את “חוק גודויין” -והכניס את השואה והאנטישמיות לדיון. [חוק גודווין טוען כי “ככל שדיון מקוון מתארך, ההסתברות שתתקיים הקבלה הקשורה לנאצים או להיטלר מתקרבת לאחת (ודאות מוחלטת)”].
בהמשך לקו מחשבתו של ז’בוטינסקי, במידה ודבריו של שר האוצר הופנו לאלה אשר היגרו או אלה השוקלים זאת, מדובר בטעות קשה ובסימן רע של העדר חזון חיובי. זאת לא השפה שבה המהגרים מדברים ואלה לא השיקולים אשר יקבעו את מקום מושבם העתידי. שיקולי ההגירה הם מורכבים והם מבוססים על  שילוב של שיקולים כלכלים, משפחתיים, ביטחוניים וגם ציוניים במובן החיובי של המילה, כפי שבאו לידי ביטוי בתפיסתו של אחד העם למשל. ציונות במובן של שיח זהות מוסרי ותרבותי המבוסס על ערכים יהודים ואוניברסלים ואשר יכול ליצור זהות עתידית משותפת.  בהקשר זה אחד העם היה גם זה שהכיר כי גם לאחר הקמתה של מדינת ישראל ימשך הקיום היהודי בתפוצה ועל מדינת ישראל להערך לכך ולהכיר בכך.
ואכן, מעבר להבנת מורכבות הסיבות להגירה, במידה וממשלת ישראל רוצה לגרום לאזרחיה לשוב לישראל ולתושביה להשאר בתחומה (שאיפה לגיטימית לממשלה) עליה להפנים שהגירה לשני הכיוונים, היא חלק מהקיום המודרני ואין להתייחס אליה כאל “בעיה” אלא כאל אתגר. בדיוק כפי שעל מדינת ישראל לקבל את הקיום היהודי בתפוצה, קיום שלא יעלם עקב שואה או התבוללות, כך על מדינת ישראל לקבל את הקיום הישראלי בתפוצה שגם הוא לא יעלם בעקבות שיפור במצב הכלכלי בישראל, שואה או התבוללות. הפרדוקס בהקשר זה הוא דווקא ששיפור במישור הכלכלי והחברתי בישראל, יכול להגביר את ההגירה מישראל מכיוון שכיום ההגירה היא בעיקר מקצועית וכלכלית ומתאפשרת לבני מעמד הביניים המשכילים.
הבנה כזאת תחדד את הצורך של מדינת ישראל להציג חזון לעתיד, חזון שיבוסס על אלמנטים חיובים ואשר יתייחס לחששותיו ותקוותיו של הישראלי לגבי מצבו החברתי והכלכלי, האיום האירני, הסכסוך עם הפלשתינאים, העדר גבולות קבע, וחוסר ההסכמה על הזהות הדמוקרטית של המדינה. רק חזון מורכב כזה יכול לענות על מורכבות השאלות אשר מעסיקים את הישראלים המהגרים או השוקלים הגירה. חזרתו של לפיד לעולם הדימויים הישן והלא רלוונטי של השואה והאנטישמיות בהקשר זה מלמדת גם על חוסר הבנה של שיקולי היחיד וגם על בריחה מהצגת חזון ישראלי לעתיד.
ד”ר שחר בורלא הוא מחבר הספר:
דמיון פוליטי בתפוצה – על יחסה של ישראל ליהודי ארצות הברית ואוסטרליה

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

שחר בורלא

בעל תואר דוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן מוסמך מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן, הוא חוקר ומרצה למדע המדינה המתגורר בסידני; מחקריו עוסקים בתפוצות, דמיון פוליטי והגות ציונית. ספרו, דמיון פוליטי בתפוצה - הנרטיב הישראלי בתפוצה, העוסק בקשר שבין ישראל לקהילות היהודיות באוסטרליה וניו-זילנד יצא בהוצאת רסלינג.

מספר פוסטים : 7

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה