• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

יום אוסטרליה: תסמונת ג’ו אינגלס

יום אוסטרליה: תסמונת ג’ו אינגלס

 איך קשור שחקן כדורסל לתחושת ההזדהות עם הארץ אליה היגרנו? טור ליום העצמאות האוסטרלי (חג שמח)

משחר נעורי אני אוהד של מכבי תל אביב בכדורסל. בימי הזהר של החבורה המופלאה בהנהגת מיקי ברקוביץ’ זה היה קל, בין היתר כי הקבוצה היתה בעלת אופי מנצח, אבל גם כי היתה דמות “מופת” ישראלית אחת לפחות להזדהות איתה. עם השנים התחלפו השחקנים אבל לרוב נותר בורג מרכזי אחד, שחקן כוכב ישראלי בלב הקבוצה דוגמת ג’מצ’י, קטש, הנפלד ושפר. אחר כך העבירו את המתאזרחים האמריקנים “גיור כהלכה” ושוב אפשר היה להזדהות. הדוגמא הבולטת לכך היה דארק שארפ, החתום על אחד מהסלים המרגשים בהיסטוריה של המשחק (נס ז’לגיריס).

למה אני מספר לכם את כל זה? ואיך זה קשור ל”יום אוסטרליה”, הוא יום העצמאות האוסטרלי? ובכן, סבלנות. בשנים האחרונות מכבי תל אביב נתמלאה זרים (את האמת, תמיד היא היתה מלאה זרים). אין כמעט ישראלי שהוא שחקן מפתח המוביל את הקבוצה. לאוהדים פשוטי עם כמוני, שעוקבים אחרי הקבוצה גם מאוסטרליה, לא קל להרגיש מחוייב לחבורה של שכירי חרב, רובם המכריע ילידי ארצות הברית או אירופה, שלא מכירים את ישראל שמחוץ להיכל נוקיה ואין להם שום נגיעה לתרבות המקומית.

אלא מה? השנה הצטרף למכבי תל אביב שחקן אוסטרלי – ג’ו אינגלס. מדובר בכוכב כדורסל ממלבורן שנדד לספרד ועשה חייל באחת מקבוצות הפאר של היבשת הישנה, ברצלונה. משם נקטף לחיקה החם של הקבוצה הישראלית המובילה. והנה לפתע יש לי עם מי להזדהות. כן, אני שמח לאהוד את הקבוצה הישראלית-אוסטרלית שלי. מכבי (מלבורן) תל אביב. והכל תודות לאינגלס, שהצליח בתחילת העונה, אבל באחרונה דעך לטובת אחרים (למשל, אוחיון הישראלי דווקא).

תסמונת ג’ו אינגלס שלי מצטלבת עם שאלת הספורט הידועה שמוצגת לא פעם למהגרים בארץ חדשה: אם הנבחרת של ארץ המקור שלך תשחק נגד נבחרת של הארץ אליה נדדת – את מי תעודד? להזכירכם, בשנות ה-80′ היה מאבק קשה בכדורגל דווקא בין ישראל ואוסטרליה. נבחרת הכדורגל אותה אימן פרנק ארוק השנוא עשתה צרות לישראלים ששיחקו אז בעל כורחם באזור אוקיאניה בשל סיבות פוליטיות. נדלג חזרה להיום. ישראלים יקרים החיים באוסטרליה – אם יהיה משחק ספורט כלשהו בין ישראל ואוסטרליה, את מי תעודדו? התשובה הקלאסית היא שזה מצב מצוין, כי כל תוצאה תשמח…

אבל ספורט אינו רק ספורט והוא יכול לחבר אותנו לתופעות חברתיות עמוקות יותר. ולכן נקפוץ עכשיו לרגע קצר של רצינות. יש כמה מדדים מקובלים לבדוק את מידת ההזדהות של אדם עם מדינה. למשל, שאלת ההיטמעות (Assimilation) של מהגרים בחברה אליה היגרו, או עומק ההתחברות התרבותית (Acculturation) של המהגרים לתרבות “המארחת” אותם. מדד אחד הוא שיעור מהמהגרים המאמצים את האזרחות המקומית. המדד הזה יותר אובייקטיבי במדינות שאינן מאפשרות אזרחות כפולה, ופחות לגבי ישראל. במילים אחרות, אנחנו לא נדרשים לוותר על האזרחות הישראלית שלנו כדי לקבל אזרחות אוסטרלית (ומעטים מאיתנו מוותרים על הדרכון הישראלי). ובכל זאת, הוא יכול ללמד משהו.

הנתונים לגבי אוסטרליה, לפי מפקד 2011, מלמדים כי לכ-80 אחוזים מהתושבים ילידי ישראל החיים באוסטרליה יש כבר אזרחות אוסטרלית. שיעור זה חופף את הממוצע ביחס לקבוצות אחרות של תושבי אוסטרליה שלא נולדו על אדמתה, אך גבוה בהרבה למשל מהאחוז הממוצע של בעלי אזרחות מאזור אפריקה, דרום אמריקה או אסיה (45 עד 60 אחוזים לערך). כלומר, אם קבלת אזרחות היא סממן של הזדהות עם הלאום המקומי, אזי הישראלים בממוצע ומעלה – בהחלט “מחבקים” את אוסטרליה לחיקם.

מדד אחר מלמד על מסקנה הפוכה לגמרי. שאלה ישירה בנושא נשאלה בסקר GEN 08 שנערך ב-2008-9 בקרב כמעט 6,000 חברי הקהילה היהודית באוסטרליה וניו זילנד, כולל 356 ילידי ישראל. השאלה היתה: “באיזו מידה את/ה חש/ה שייכות לאוסטרליה?”.  בדוקטורט שלי מצאתי, שבהשוואה לשאר מרכיבי הקהילה היהודית באוסטרליה לפי ארץ מוצא (למשל, ילידי אוסטרליה, בריטניה או ברית המועצות לשעבר) שיעור הישראלים שהשיבו את התשובה החיובית ביותר (“תחושת שייכת חזקה”) היה הנמוך ביותר (ראו טבלה).

Table

בדומה, גם שיעור הישראלים שהביעו שביעות רצון מהחיים באוסטרליה היה הנמוך בקהילה היהודית כאן.

Table 2

יש הסבר לפער לכאורה בין תחושת ההזהות הגבוהה, לכאורה, העולה מהמדד הראשון (אזרחות) לנתונים של GEN 08 המרמזים על תחושה הפוכה, כביכול. במחקר שלי מצאתי באופן שהמהגרים הותיקים או אלו שהגיעו בגיל מאוחר היו המרוצים ביותר מחייהם באוסטרליה וחשו את ההזדהות הגבוהה ביותר עימה. זהו מתאם לא מפתיע שכן הגיוני שככל ששוהים זמן ארוך יותר באוסטרליה עולה רמת הקשר אליה, ובדומה אם מהגרים אליה בגיל בוגר (30 ומעלה) כנראה שמדובר בהחלטה מושכלת, בחירה מרצון שיש שאיפה להצדיק בפני עצמך כהחלטה מוצלחת, או שפשוט יש מקום להשוות ואז רואים שמדובר בהחלטה חיובית לחייך ביחס לישראל.

המסקנה שלי, הנובעת מעוד נתונים ומחקר שעשיתי, היא שאנחנו – המהגרים הישראלים דור ראשון באוסטרליה – חשים תחושות חיוביות למדינה הזו, על גבול ההזדהות האפשרית בעולם גלובלי, בו ניתן לשמור בקלות על קשר עם הארץ “הישנה” ותרבותה. אנחנו מחוברים תרבותית (Acculturated) במידה רבה אבל לא מלאה. יחד עם זה, מעטים מקרבנו “נטמעים” (Assimilated). בכלל, היטמעות אינה תופעה נפוצה במאה ה-21 בקרב מהגרים המגיעים למדינות המעודדות רב-תרבותיות.

לקינוח נחזור לאינגלס. כל פעם שהוא משחק ומצליח במכבי תל אביב כדורסל, אני שמח. אחד כי הוא מצליח בקבוצה “הישראלית” שאני אוהד (ועזבו את הויכוח לגבי מידת הישראליות של מכבי כרגע בצד), ושתיים כי הוא אוסטרלי. תודה לך ג’ו אינגלס. עכשיו אפשר לחגוג בשקט את יום אוסטרליה.

יום עצמאות אוסטרלי שמח לכם.

 

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 92

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה