• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

ישראל יכולה להזריק חדשנות במגזר החקלאי האוסטרלי

ישראל יכולה להזריק חדשנות במגזר החקלאי האוסטרלי

חברות ישראליות עם טכנולוגיות מתאימות מוזמנות להציג לממשל האוסטרלי פתרונות שתואמים לתכנון העתידי של משק החקלאות במדינה.

פורסם בעלון לשכת המסחר של מנהל סחר חוץ – משרד הכלכלה (אסיה פאסיפיק) ומופיע כאן באישור.
מאת:  , נספחת כלכלית אוסטרליה וניו זילנד אוסטרליה

 

על המשקים החקלאיים באוסטרליה לבצע מהפך טכנולוגי על מנת להפוך לתחרותיים. דיגיטלזציה של המשקים, הקמת מסדי נתונים, שימוש באלגוריתמים מתקדמים ורובוטיקה, הן חלק מן הדרישות. החקלאים והצרכנים באוסטרליה חייבים להתקדם טכנולוגית על מנת לייעל את שרשרת ייצור המזון החקלאי. כך עולה מדו”ח מפורט של מרכז וורן, שהוגש לממשלת אוסטרליה כהכנה לתכנית החומש לה היא נערכת.

שוק הטכנולוגיה הישראלי יכול וצריך להציג בפני הממשל האוסטרלי פתרונות, בין אם מוצרי-מדף ובין אם מוצרים פוטנציאליים, אשר תואמים לתכנון העתידי של משק החקלאות האוסטרלי.

הנספחות הכלכלית בסידני מזמינה חברות עם טכנולוגיות מתאימות ליצור עימנו קשר. אנו כעת מגייסים משלחת של מקבלי החלטות, אשר תבקר בתערוכת אגריטק באפריל 2015 ונשמח לכלול חברות מתאימות בתכנית הביקור של המשלחת.

החקלאות באוסטרליה רקע:

למעלה מ-60% מאדמות אוסטרליה מנוצלות לחקלאות ומשמשות למרעה בקר וצאן, חלב וצמר, לגידולי-שדה בעיקר דגנים וקטניות, עצי פרי וגפנים, קנולה וקני סוכר.

מגזר החקלאות תורם לכלכלה האוסטרלית כ- 12% מהתל”ג. החקלאות באוסטרליה מספקת למעלה מ-93% מדרישת השוק המקומי ומייצאת כ-60% מהתוצרת (ראו תרשים א’ להלן).

רובם המכריע של המשקים האוסטרלים נמצאים בבעלותם של משפחות חוואים ובסך הכל מספקת החקלאות תעסוקה לכ- 1.6 מיליון תושבים, המהווים כ- 7.5% מכלל האוכלוסייה. בממוצע, המשקים המשפחתיים באוסטרליה מפותחים טכנולוגית הרבה פחות מהסטנדרטים המוכרים בישראל.

החקלאות האוסטרלית נדרשת להתמודד עם מספר אתגרים ובראשם ההתחממות הגלובלית הגורמת לתקופות בצורת ארוכות הדורשת אספקת מים קבועה להשקיה, אתגרים המוכרים לחקלאות הישראלית ובנוסף, להגנת המדינה מפני ‘ייבוא’ של מזיקים ביולוגיים מהחי או הצומח.

על אף האתגרים והודות להתייעלות רציפה, צומחת התפוקה החקלאית באוסטרליה במהלך 30 השנים האחרונות בכ- 2.8% לשנה בממוצע. אולם, בחמש השנים האחרונות חלה האטה בצמיחה השנתית (1%) ומשום כך, החליט משרד החקלאות האוסטרלי לבצע מהלכים אקטיביים לעידוד הצמיחה.

הצעת מרכז וורן לממשל הפדראלי האוסטרלי:

מרכז וורן (The Warren Centre for Advanced Engineering LTD), גוף עצמאי הפועל בשיתוף עם גורמי אקדמיה, תעשייה וממשל, המבקש להצעיד את ענף המזון באוסטרליה לעתיד הטכנולוגי, נענה לאתגר מאת הממשל האוסטרלי הפדרלי והכין תכנית סדורה, שמטרתה להתאים את המשקים החקלאיים באוסטרליה לשווקי העתיד.

האסטרטגיה של מרכז וורן, פורטה כמענה לשאילתות הממשלה האוסטרלית, בבואה לנסח את תכנית החומש של אוסטרליה ב –Agricultural Competitiveness White Paper, והיא תוצאה של ניתוח שוק החקלאות העולמי אל מול המקומי ובחינת הסיבות בשלן תרומתה של אוסטרליה לשוק המזון העולמי אינו עולה על אחוז אחד.

הנקודות העיקריות באסטרטגיה שהציג מרכז וורן כללו פירוט של דרישות:

א. התנעת מהלך לעידוד המצאות דיגיטליות:

לפי מרכז וורן, ניתן לייעל את סקטור המזון החקלאי באופן דרמטי ולהגדיל את התוצרת תוך אימוץ טכנולוגיות דיגיטליות המבצעות ניתוח נתונים תוך שימוש באלגוריתמים מתקדמים, רובוטיקה וגנומטריקה.

ב. הטמעה מהירה של טכנולוגיות:

על מנת לשפר את התחרותיות של המשק החקלאי ולהגדיל את תוצרתו, על המיכון להיות ‘חכם’, מצויד במחשוב נגיש וזול המבצע ניתוחים על ידי אלגוריתמים על גבי סד נתונים גדול. חקלאות דיגיטלית תאפשר לחקלאי מעקב מדויק ויומיומי אחר כל פרט במשק (בעל חיים/צמח), ויסייע לחוואי לקבל החלטות נכונות לגבי כל פרט על בסיס נתוני ההיסטוריה הפרטית שלו. הצעת מרכז וורן תומכת בביצוע שינויים קלים בטכנולוגיות מתוחכמות הנמצאות כבר כעת בשוק ואשר משמשות צרכים אחרים. בין היתר מציינים, כי ניתן לבצע פעילות חקלאית כגון: קטיף, קציר, דישון ומרעה במכשור אוטומטי/ממונע הפועל ללא מגע אדם, לחבר משקים לפס רחב של רשת האינטרנט בכדי לאפשר להם לאסוף נתונים ולעבד את המידע תוך קיום תקשורת עם מערכות ממוחשבות המספקות ייעוץ ותמיכה בהחלטות. בחוות מתקדמות ניתן אף לבצע סימולציות על מנת ‘לנבא’ תהליכים חקלאיים באמצעות סד נתונים רחב ואלגוריתמים (‘Farms in the Cloud’).

ג. ניתוח ההשלכות של התהליך על החקלאים:

מרכז וורן צופה, כי בעתיד המשקים החזקים ישקיעו פחות מאמץ וירוויחו יותר הודות לייעול ושיפורים טכנולוגיים, שיאפשרו תמחור גבוה למוצרי איכות ייחודיים בעלי סטנדרט בריאותי גבוה וייצור זול של מזון אורגני, שהם תולדה של ייעול.

ד. ניתוח ההשלכות על אוסטרליה כמדינה:

הצעת מרכז וורן מדגישה, כי ישנן ראיות לכך (ר’ כאן), שנסתיימה התקופה, בה ניתן היה לייעל עוד את הייצור החקלאי על פי השיטות המסורתיות, לפיכך, בהיעדר קפיצת מדרגה, אוסטרליה מסתכנת במיתוג עצמה כסוחרת חקלאות שאינה איכותית בעולם, השואפת למוצרי איכות, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים של שיטת ייצור יציבה, יעילה ונטולת סכנות.

ה. אתגר היישום של טכנולוגיות: ניהול משק באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים קשור בניהול נפח יומיומי עצום של מידע, המציב אתגר ממשי לשלבו ולעשות בו שימוש נכון. מצד אחד, שימוש נכון ביוזמות חקלאיות חדשניות מבוססות טכנולוגיה ‘ירכיבו’ את המידע הגולמי, שייאסף על גבי מסד נתונים רחב, הכולל יישומים חקלאיים מכל העולם ויהפכו ‘למכרה זהב’ שיביא לייעול פעילות המשק. מצד שני,  יישום לא מקצועי יוביל למצב הפוך.

בכדי שהנתונים ישענו על בסיס רחב, יש צורך בהקמת פלטפורמה טכנית, שיש ביכולתה לתמוך ביישומים מחשובים מתקדמים. חברות בעולם הרחב ובתעשיות שונות מקימות פלטפורמות דומות. כך, ג’נרל אלקטריק עושה שימוש ב- Predix, חברת בואינג מייצרת מטוסי קרב תוך שימוש בפלטפורמה: “sensor fusion” וענק הגידולים החקלאיים Monsanto, עושה שימוש בפלטפורמה, המחשבת משקעים, סוגי אדמה, סוגי יבול ומידע על זרעים, כך שהחקלאי מקבל מידע נאמן לגבי כוונתו לעבד שטח לייצור יבול ספציפי על אדמה ספציפית. בניית פלטפורמה אינה משימה קצרה או פשוטה והיא דורשת משאבים, מו”פ ופיתוח תכנה בעלת מאפיינים היחודיים לשוק האוסטרלי.

ו. הצעות והמלצות:

  • קיים צורך לשנות את השיטה, בה מיוצר מזון וסיבים. העידן הדיגיטלי יגדיל את הייצור של החקלאות ויהווה פתרון עבור חקלאים מתבגרים.
  • קיים צורך לפתח אשכולות עסקיים, המעניקים שירותים טכנולוגיים לחקלאות. בדומה לענף המכרות, פיתוח טכנולוגי מתקדם עשוי לא רק להגדיל את התוצרת אלא, עשוי להפוך את אוסטרליה ליצואנית עולמית של טכנולוגיות חקלאיות. כדי להגיע למטרה זו, על אוסטרליה לראות במטרה כמיזם לאומי שירתום אליו הן מרכזים המתמחים במו”פ, השקעות ותמיכה פדראלית.
  • יש ליישם מכניזם, שיעודד חקלאים את המעבר לחוות דיגיטליות.
    המרכז מציע:
  1. לבצע הסברה בקרב החקלאים להצגת היתרונות מחד ולפעול הסברתית בקרב חברות המתמחות בהשקעה בכדי לרתום אותם לסייע בתהליך, מאידך גיסא.
  2. לעצב מדיניות ממוקדת, שתכלול תקינה בנוגע לזכויות הבעלות על הנתונים, תיווך טכנולוגי, פיקוח על הפיתוח והתפעול הטכני וכדומה תוך חסימת האפשרות, כי שוק זה יאבד תחרותיות בשל האפשרות כי יהא מנוהל על ידי מספר קטן של ספקים רבי עצמה.
  3. להשקיע בהכשרה, הטמעה ותחזוקה של שימוש במערכות מידע אינטגרטיביות, תוך מתן כלים לניתוח ותמיכה בקבלת החלטות מבוססות מידע, עבור יישומים חקלאיים. יש לבסס תכניות לימוד למהנדסי רובוטיקה המיועדת לחקלאות.
  4. לממן ולבנות תכניות הדמיה של המשק העתידי. תכניות הדמיה יסייעו באימוץ התכנית בקרב חקלאים.
  5. להשקיע במו”פ בצורה משמעותית וזאת, על מנת למלא את פערי המידע ולצמצם את הסיכון של שחקנים מסחריים המיישמים טכנולוגיות חדשות. נדרשת השקעה במו”פ, כך שיפותחו כלים, מיכון ומערכות מתוחכמות לניתוח נתונים שיסייעו לקבל החלטות התואמות את צרכי החקלאים והחוואים באוסטרליה.

כאמור, המהלך האוסטרלי להצעיד את המשקים החקלאיים לעידן מתקדם, פותח פתח רחב לאימוץ טכנולוגיות ישראליות רלוונטיות. הנספחות הכלכלית בסידני פועלת ישירות מול מקבלי ההחלטות באוסטרליה על מנת לחשוף אותם לטכנולוגיות אשר עשויות לסייע בתכנית החומש של הממשל.

למעוניינים לעיין בנייר המקורי של מרכז וורן: ר’ כאן.
למעוניינים בהרחבה נוספת: ר’ כאן.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 190

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה