• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

כולנו יהודים?

כולנו יהודים?

אמרו לי:  “העיקר שתמצא יהודיה”. מזל שאף אחד לא אומר לה שזה לא בסדר שלא יהודיה יוצאת איתי.

פורסם לראשונה בבלוג של ערן לנדה ומופיע כאן באישור

למרות שפעמים רבות אני כותב על דעות ורשמים, הבלוג הזה משמש  בעיקר כמקום בו אני מספר על חוויות, מחשבות וזכרונות הקשורים בכך שאני ישראלי מתל אביב שעבר למלבורן שבחצי הכדור הדרומי. ישנם הרבה רבדים שאני לא נוגע בהם והרבה השוואות שלפעמים מתבקשות, אך אני נמנע מלהתייחס אליהן. עם זאת יש נושא אחד שהצליח ללחוץ אצלי על נקודה רגישה.

כיהודי שגדל במדינת היהודים, החשיפה לתרבויות אחרות היתה תמיד מוגבלת אצלי. זה לא שלא טיילתי בחו”ל וזה לא שלא ראיתי עולם, אבל בשורה התחתונה, אני ממשפחה יהודית, החברים שלי יהודים וכך גם הקולגות במשרד וכיו”ב. זה לא שאין תרבויות אחרות בישראל, אבל מדובר במיעוטים וכך אנחנו גם מתייחסים אליהם בתודעה שלנו. מבחינתי אחד הדברים המעניינים ביותר שנחשפתי אליהם במלבורן הוא רב-התרבותיות של העיר. בחוג החברתי הזמין יהיו בעלי דתות שונות (או חסרי דת), לאומים שונים, צבעים ותרבויות מפה ועד אסטנה (סקר פייסבוק אחרון מצא מעל 20 לאומים שונים בקרוסבי קרו). זה כור היתוך בהרבה מובנים וזה חלק טריוויאלי מהחיים כאן. מרחבי אירופה, אסיה, האמריקות ואפריקה מגיעים אנשים שמנסים להתאים את עצמם לאורח החיים המקומי ועל הדרך מביאים מטען משלהם. זו סיטואציה שמחייבת אנשים להיות פתוחים וסבלנים ואם תמיד חשבתי שאני כזה, אז פתאום גיליתי שלגדול בחברה בה יש דת אחת מרכזית ושלטת לא ממש הכין אותי לזה. זה מוזר ומסקרן ונחשפתי לתופעות, חגים ומאכלים שלא הכרתי, אבל השינוי האמיתי הוא בחשיבה. למדתי ולא ביום, שאי אפשר לשפוט אדם, אלא עד שתהית על קנקנו. המוצא מעניין, אבל לא ממש משנה. האופי, שמחת החיים, האדיבות והיכולת להוריד חמישה פיינטים של בירה בשעה חשובים הרבה יותר.

בישראל זה ברור, אם אתה לא יהודי, אתה חורג מהנורמה וזה מיידית משנה לנו את הגישה. גם אם נהיה נחמדים אל השונה, הוא תמיד גוי או שהיא שיקסע. לפני שחזרתי למלבורן, לא מעט אנשים הדגישו בפני את החשיבות שאמצא בת זוג יהודיה. האמת שהופתעתי מכמות האנשים שטרחו להביע את הדאגה הזו לחיי האהבה שלי. ללא קשר לקרבת האדם לדת, זה נראה היה לרבים כמו האופציה היחידה האפשרית – “העיקר שתמצא יהודיה”. אני חשבתי שאם כבר פונים לכיוון הזה יהיה אדיב לאחל לי זוגיות טובה או לפחות מישהי שרצה למרחקים ארוכים, אבל מסתבר שהדת היא הגורם הקובע אצל רבים גם אם הם לא דתיים בעצמם.

חשבתי שמדובר בסוג של קיבעון. כי לזה אנשים רגילים ואת זה הם מכירים ואם הם יבלו תקופה בעיר רב תרבותית, אולי הם יראו את הדברים אחרת, אבל החדשות מהארץ לאחרונה מציירות לי תמונה יותר עצובה. “אוי לנו” אמר דרעי כתגובה לכך שליאיר נתניהו יש בת זוג נורבגית לא כשרה והראה לנו בפנים שנהיה נחמדים לאחרים עד שהם יגיעו לבית שלנו, כי זה כבר לא לעניין מסתבר. המקרה העלה אצלי את הזכרונות מ”דאגות הזוגיות” שהפונו אלי והאסימון נפל. אי אפשר לייפות או לתרץ את זה ויש מילה אחת שמתארת את היחס הזה באופן הטוב ביותר: גזענות. בתקופת שלטון הנאצים ב-1935 נקבעו חוקי נירנברג ובהם ניכתב, בין השאר, כי לגרמנים אסור להתחתן עם יהודים ואף לא לקיים איתם יחסי מין. הייתי רוצה לחשוב שעם שחווה יחס שכזה יידע לנהוג אחרת. טור שפרסמה ב-Ynet אנה ראו, סטונדטית גרמניה לא יהודיה הלומדת באוניברסיטת תל אביב, הבהיר לי כי הגזענות פושה גם במי שאינו קיצוני לכאורה. היא מספרת על חבר שנפרד ממנה על פי דרישת הוריו ועל התבטאויות כאלו ואחרות שגורמות לי להתבייש באיך שאנחנו נראים. עם שנשלח לגטאות ולמשרפות בגלל המוצא והדת שלו, מתנהג בהתנשאות ובגזענות כלפי אחרים (ובכוונה אני לא מתייחס כאן לפליטים האפריקאים, לזה בטח ימצאו תירוצים). לא למדנו כלום…

כתבתי בעבר על המגוון החברתי הקיים בעיר ויש לי כאן חברים טובים מאירלנד, ישראל, ספרד, אוסטרליה ועוד. חלקם יהודים וחלקם לא. בת הזוג הנוכחית שלי היא אוסטרלית לא יהודיה. מזל שאף אחד לא אומר לה שזה לא בסדר שהיא יוצאת איתי.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 14

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה