• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

כותבים בהנאה – חלון אל מחוזות היצירה: חלום

כותבים בהנאה – חלון אל מחוזות היצירה: חלום

כותבים בהנאה – חלון אל מחוזות היצירה:
חלום / שמואל נחמיאס
עוד נפסע בשדות זוהרים / אריאלה קליגר

הקדמה

במסגרת הסדנה לספרות עברית וכתיבה יוצרתדנו ביחידה האחרונה שלנו בסיפור הקצר תפוחים מן המדברמאת סביון ליבכרט.

הסיפור מתאר מסע של אם חרדית מירושלים אל בתה החיה בקיבוץ במדבר, במטרה להחזירה הביתה, לעולם החרדי. בזמן המסע חל תהליך של התוודעות פנימית ביחסה של האם וכן גם מהפך בליבה אל הסובב אותה ואל האנשים הקרובים לה.
ויקטוריה האם באה למדבר כועסת ורוגזת על בתה, על שזו פנתה עורף לערכים ולדרך החיים עליהם חונכה. לא רק שיצאה מהדת אל חיי הקיבוץ שהם סמל להתפקרותבעיני החרדים, אלא גם מן העיר המסמלת תרבות, ארגון חיים וסדר היא מצאה מקום במדבר, שמסמל את הטבע, הראשוניות ולמעשה את כל ההוויה הציונית. האם, ויקטוריה כמסמלת בדמותה את העדה החרדית מתחלחלת לרעיון שבתה חיה בחטא עם חבר הקיבוץ.
ויקטוריה מנסה להגן על ערכיה, כבודה וכבוד משפחתה עי הצלת הבת מהתפקרות. מתוך המפגש עם הבת, חווית חייה של הבת ואהוב ליבה, היא לומדת כי המפגש האמיתי הוא החשוב וכן כי דווקא במדבר זכתה רבקה לאהבת אמת, לה לא הייתה זוכה בסביבתה החרדית. בכך מתחיל מפנה בחיי הנפש של ויקטוריה ובקבלתה את בתה תוך בדיקה פנימית עמוקה, של חייה וערכיה שלה.

……………………….

הבעה בכתב:
1.
ביחרו סצנה בסיפור שהרשימה או ריגשה אתכם.
א. למה הרשימה אתכם הסצנה?
ב. כיתבו את הסצנה מנקודת המבט של דמות אחרת בסיפור או של עצמך במקום הדמות. איך היית מרגיש או נוהג במקומה?

…………………………………………………………………………………………………………………..

סצנה בסיפור שהרשימה וריגשה אותי: חלום ויקטוריה
מאת שמואל נחמיאס

הסצנה שהרשימה אותי או נכון יותר ריגשה אותי בסיפור היא סצנת החלום. התרגשותי קשורה להתנסות או יותר נכון לחוויה אישית.

כפי שידוע לחלום יש קשר ישיר לחוויות היום יום של האדם.
לא תמיד מבינים את החלומות ולפעמים אפילו לא זוכרים אותם. המעניין בסיפור הוא שהמחברת מצאה לנכון לספר את החלום.

פעמים רבות ניסיתי לשים עט סמוך למיטה במטרה לרשום את החלום שלי לכשאתעורר, אבל הדבר לא צלח. ישנם קטעים מהחלומות שכן זוכרים אבל לא תמיד בברור.

שעה שקראתי את סצנת החלום חשתי לפתע שאני ויקטוריה, המסר היה ברור לי ביותר, קלטתי שעלי לקבל את המצב כאשורו, אינני צריך להרגיש שום רגשי אשמה שרבקה לא הולכת באותה דרך שאני הלכתי, אפילו הרגשתי רגש של שמחה והבנתי שאופן חיי היה מוטעה כיוון שלא ממשתי את ההזדמנות היחידה שהייתה לי לממש את אהבתי, ואילו רבקה מצליחה במקום שבו אני נכשלתי. הסיבה העיקרית שזה ריגש אותי ביותר קשורה להתנסות שעברתי.
איבדתי את אחד מבני התאומים , אהד זל, במלחמת לבנון.

אני זוכר שבלוויה שלו לא הצלחתי לבכות, הלב שלי היה קרוע, הרגשתי הייתה איומה, הייתי מדוכדך ביותר, אבל למרות זאת עיני יבשו ולא הצלחתי להזיל דמעה. במשך שנתיים לאחר ההלוויה הייתי כל הזמן במצב רוח קודר, עם הרגשת מחנק. פשוט לא הבנתי למה זה קרה לי? במה שגיתי? במה חטאתי, מה עשיתי רע? כל הזמן חשבתי שהאימרה דרך רשעים צלחההיא נכונה.

במשך כל התקופה עברתי כל מיני סדנאות, טופלתי אצל פסיכולוג.
באחת הסדנאות הרבות שעברתי הייתה סדנת נשימות שנקראה לידה מחדש – REBIRTHTHING” הגעתי למצב היפנוטי ובחלום שלי הייתה לי התגלות. בחלומי הופיע בני אהד צוחק לו בקול רם ואומר לי: “אבא, תראה לאן הגעת לאיזה מצב מגוחך?” ההתגלות הזו שחררה פקק עצום בתוכי, בכיתי בכי מר וחשתי שמשהו זז בקרבי והשתחרר בתוכי, בכיתי כילד קטן ואחרי זה הגיעה ההקלה. כתוצאה מכך הסתבר לי שאני מסוגל לדבר על אהד ועל מה שקרה בחופשיות, לנשום ולהבין שמה שקרה, היה אמור לקרות ואין לי רשות לערער או לנסות להבין, או להאשים את עצמי, הבנתי שישנם דברים שהם מעבר לבינתנו, צריך להמשיך את החיים ולתת כמה שיותר למשפחה הנותרת כיוון שהאהבה והנתינה הם עצם החיים.

………………………….

בעקבות שיתופו של שמואל, הגיעה אלינו תגובתה של אריאלה:
כולנו כל כך התרשמנו והתרגשנו מסיפורו ומפתיחות הלב של שמואל.

כבר למחרת התחילו המילים להתחבר לשיר

כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים–רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ.
כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.
 וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם
.
ירמיהו לא  יד-טז
                  

  השיר “עוד נפסע בשדות זוהרים” נכתב בעקבות סיפורו של שמואל נחמיאס
הסיפור עוסק בנושא אובדן וכאב חלום שהוא נקודת המפנה והארה.  

עוד נפסע בשדות זוהרים
כתבה: אריאלה קליגר

במרכבת אש הוא עלה
בדממה שערים נפתחו
אט אט הוא הפנה את פניו.
היתה זו משאלת הלב
לראותך עוד פעם אחת
ואתה שבוי בתום וכאב.
בחלום באתי אליך, אמר
להראות סימן משמיים
ברוך נגעתי בך
ואתה פקחת עיניים.

עוד נפסע בשדות זוהרים
בשדות שטופי שמש ואור
עוד נעבור את הגשר הצר
למקום שהוא זך וטהור
בשדה של שבולת זהב וקמה
תתגלה אהבה תִמָצֵא נחמה
ונר התמיד שדולק בליבך
יאיר את עיניך
ואת דרכך.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

גלית רידר-עזרא

גלית רידר-עזרא, בעלת תואר שני ברכישת שפה והוראתה, תואר ראשון בחינוך ובלשנות, ותעודת הוראה בהוראת שפות מאוניברסיטת תל-אביב. גלית מרצה לעברית באוניברסיטת סידני ובעלת בי"ס פרטי "מגלים ומבלים בעברית" לטיפוח וחיזוק השפה העברית הן כשפה הראשונה של הילדים דוברי העברית בקהילתנו והן כשפה שנייה לילדים ומבוגרים. גלית בעלת ניסיון עתיר בהוראת שפות, הכולל הוראה באוניברסיטת סידני, בתי-ספר בסידני ובתל-אביב, כתיבת תוכניות לימודים, הנחיית השתלמויות למורים והדרכת פעילות גופנית וריקוד מוסמכת. בשנת 2007 גלית גם ייסדה בשותפות את קבוצת "קשקשתא" – קבוצת משחק לילדים ישראלים, שבה היום רשומות יותר מ-200 משפחות ישראליות מסידני רבתי. כל הפעילויות במפגשים של "קשקשתא", ההפעלות וחגיגת החגים מתנהלים בעברית ובאוירה ישראלית – "בית רחוק מן הבית" כפי שמכנים אותה ההורים והילדים.

מספר פוסטים : 18

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה