• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

כותבים בהנאה – חלון אל מחוזות היצירה: תמונות מבית-הספר העממי – פורים 1977

כותבים בהנאה – חלון אל מחוזות היצירה: תמונות מבית-הספר העממי – פורים 1977

יצירה נוספת במסגרת הפרוייקט לעידוד אמנות ויצירה ישראלית באוסטרליה באתר אוסראלים

בכתבה זאת, אנחנו משתפים אתכם ביצירה נוספת שנכתבה עלידי אחד ממשתתפי הסדנה שלנו ל“ספרות עברית וכתיבה יוצרת” – הזוכה להצלחה רבה בקרב הקהילה הישראלית הבוגרת בסידני.

הקטע פורים 1977” נכתב עלידי נטע ישצין, כתרגיל כתיבה, לאחר שבחנו את הסיפור הקצר “תמונות מביתהספר העממי” מאת אמנון שמוש. בניתוחנו את הסיפור גילינו רבדים שונים, זיהינו את את מאפייני הסיפור הקצר וכן דנו ברגשותיו המעורבים של הילדמספר הסיפור כעולה חדש מסוריה בקיבוץ הגלויות שאפיין את מדינת ישראל בימיה הראשונים. משם נסב הדיון על חוויותינו האישיות כמהגרים – הן בישראל והן באוסטרליה בשלב המאוחר יותר של חיינו.

תרגיל הכתיבה ביקש ממשתתפי הסדנה לקחת אותנו חזרה אל תמונה מביתהספר העממישלהם.

תודה לאתר אוסראלים שפתח בפנינו במה חמה ומזמינה.
שתהיה לכולנו קריאה מהנה.

תמונות מביתהספר העממי: פורים 1977

כתבה: נטע ישצין

אסנת כהן היתה בכיתה שלי. היא היתה דיי גדולה לגילה. הייתי אפילו אומרת מגושמת. אבל היא היתה בסדר. אף פעם לא קראה לי רוסיה מסריחה כמו מושיק או משחתת רוסית כמו אייל. גם הוא בן זונה. האמת שאני בכלל לא זוכרת אותה אני רק זוכרת את מה שעשיתי לה באותו יום. זה היה יום אחריי פורים. הייתי בכיתה ד. ד 2. פורים נהיה חג שנוא עליי. אמא שלי תפרה לי שמלה מאיזה וילון צהוב ואני נהייתי מלכת אסתר. זה היה מגוחך. אני פתאום מעריכה אותה כל כך על זה שהיא עשתה את זה. לא הבנתי כלום. הייתי בקושי שנתיים בארץ. זאת כבר הדירה השלישית שלנו ולא באותה עיר. הייתי ינטה לליטאים,ינטל ליהודים ונטע לישראלים. לא פלא שמצאתי את עצמי אחריי שנים במגמת המשחק של אוניברסיטת תלאביב. שום כישרון מיוחד לא זיהו אצלי כשהייתי בליטא. אפילו לקחו אותי למורה לנגינה לראות אם אני יכולה לשיר. כבר אז הרחתי שמדובר במשהו גורלי. היא אמרה שאין לי שמיעה בגרוש ושפיל דרך לי על האוזן. היא טעתה כמו הרבה מבוגרים. איזה יאוש. הורדתי מעליי את התחפושת המיופייפת. מצאתי פיגמה ישנה דחפתי משהו לתוכה ושמתי צבע על הפנים. ליצן. זהו. הלכתי להישתולל אם הילדים. הפראות שלהם מצאה חן בעיני. היה בזה משהו מרענן אחריי הצייתנות של ליטא. משלוח מנות תמיד הפחיד אותי. מה אם שלי לא מספיק גדוש? אולי התכולה לא נכונה? הייתי בכל זאת הרוסיה היחידה בכיתה. הגרוזינית מ ד‘ 1 סבלה יותר. ננה זוננשבילי. כעסתי מאד. לא יכולתי לדבר. עברית כבר מזמן דיברתי .רק לא ידעתי לבטא את הכעס הנורא. אמא שלי הספיקה להבריק בהתקפי זעם. אני סולחת לה פתאום. למחרת שיחקנו תופסת רגל. הייתי ילדה מאד ספורטיבית. היא עמדה לידי. לא יודעת מה עבר עליה באותו יום. היא דחפה את המרפקים שלה חזק לתוך הצלעות שלי. רק שבאותו יום לא יכולתי להכיל יותר את ה גננה שלי ונזכרתי שאבא שלי אמר לי לנשוך כשתוקפים אותי אז אחזתי לה בזרוע בפתאומיות ודפקתי לה ביס עצום על הזרוע. שעון מדמם. כוס אמא של כולם. הדבר הבא שאני זוכרת זה את המורה הננסית דיצה צביאלי שהביאה לי הביתה פעם ספר של חסמבה כשהייתי חולה, שולחת אותי הביתה עם הערה ביומן אצלנו בארץ לא נושכים ילדים” …. היא לא ראתה אותי בכלל. לא הבינה את המצוקה. המצוקה של ההגירה. אני חושבת שעדיין היסתובבתי עם שתי צמות וסרט על כל אחת. לפזר שיער זה גרוע מאוננות. בכלל בליטא לא נתנו לאונן. היינו צריכים בגן לישון עם הידיים תמיד מעל השמיכה. ההורים שלי מעולם לא שמעו על ארוע הנשיכה. הם לא ידעו לקרוא עברית. השנים האלה בשבילי הן שנים נעלמות. לא הבנתי את הצבריות ולא ממש את הישראליות. הבנתי שאני לא כמו כולם וששוב לא נוח לי.

משלוח מנות

משלוח מנות

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

גלית רידר-עזרא

גלית רידר-עזרא, בעלת תואר שני ברכישת שפה והוראתה, תואר ראשון בחינוך ובלשנות, ותעודת הוראה בהוראת שפות מאוניברסיטת תל-אביב. גלית מרצה לעברית באוניברסיטת סידני ובעלת בי"ס פרטי "מגלים ומבלים בעברית" לטיפוח וחיזוק השפה העברית הן כשפה הראשונה של הילדים דוברי העברית בקהילתנו והן כשפה שנייה לילדים ומבוגרים. גלית בעלת ניסיון עתיר בהוראת שפות, הכולל הוראה באוניברסיטת סידני, בתי-ספר בסידני ובתל-אביב, כתיבת תוכניות לימודים, הנחיית השתלמויות למורים והדרכת פעילות גופנית וריקוד מוסמכת. בשנת 2007 גלית גם ייסדה בשותפות את קבוצת "קשקשתא" – קבוצת משחק לילדים ישראלים, שבה היום רשומות יותר מ-200 משפחות ישראליות מסידני רבתי. כל הפעילויות במפגשים של "קשקשתא", ההפעלות וחגיגת החגים מתנהלים בעברית ובאוירה ישראלית – "בית רחוק מן הבית" כפי שמכנים אותה ההורים והילדים.

מספר פוסטים : 18

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה