• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

למי קראת גרוטאה?

למי קראת גרוטאה?

אבישג רגר מספרת על סצנת ה”יד שניה” ועל בושם בניחוח נפטלין במלבורן

פורסם במקור בבלוג “באר שבע – מלבורן” באתר Saloona.co.il ומופיע כאן באישור המחברת

מאת: אבישג רגר

“את לא מאמינה מה מצאתי ברחוב!?” דילגה לעברי בעליצות חברתי א., ישראלית שמצאה את עצמה גם כן ביבשת הרחוקה בעקבות בן זוגה. “קואלה?” ניסיתי לנחש, “דב נמלים?”, “זה ממש לא הכיוון-נסי משהו יותר גדול”. “את המורה שלי לספורט מהיסודי “סוודר” שלא ידענו אם הוא יותר גבוה או יותר שעיר?”.

“יום אחד גם לך יהיה חוש הומור” ענתה א. “מצאתי שידה עם מגרות, נקיה כמו אחרי פסח, כולל המפתח מודבק בסלוטייפ ופתק שמסביר איך להרכיב את הרגליים, שהונחו עליו בשקית נפרדת. הנהנתי באופן מכאני לא יודעת אם להתרגש מהמציאה או להיגעל ממנה. “ברחוב?” הקשיתי, “ממש בחוץ?”. “כן, כן ממש שני רחובות מאיתנו”.

אני מודה שהמחשבה על ללקט חפצים יד שניה מהרחוב לא נשמעה לי מרנינה במיוחד. שנים של שופינג וחינוך לצרכנות לא נבונה, לימדו אותי שחדש זה יפה ויקר זה עוד יותר יפה ואם מחברים את שניהם ביחד מובטח לך אושר עילאי לפחות לשלושים שניות. אז לאסוף גרוטאות מהרחוב?  לא בבית ספרנו. אז נכון שסיפרו לי עוד בטרם הגענו על סצנת היד שניה במלבורן, שאפשר להשיג הכל, אבל הכל במחירים שפויים ובמצב מצויין יד שנייה ואפילו היתה לי תקופה קצרה של וינטאג’ בבאר שבע אבל בוא נקרא לחפצים בשמם- מדובר באשכרה לאסוף גרוטאות מהזבל…

ואז יום אחד זה קרה לי…התחלתי לראות דברים…ברחוב.

זה התחיל כשהתלוויתי לאותה א’ לאחד מסיורינו בעיר, כשלפתע היא נעצרה בחריקת בלמים באחת משכונות היוקרה, קפצה מהרכב ותוך שניות חזרה אליו קורנת כולה. בואי- “יש שידת קש עם זכוכית”.בול מה שאני צריכה לחדר של הילדה”. תוך דקות חזרנו לרכב כשבאמתחתנו רהיט במצב מושלם וכן מתקן גומי משונה בצורת חללית המיועד, כך נאמר לי, לסוג של ספורט שיושב מאז בגראז’ וממתין שאעשה בו שימוש כיוון שלי עוד לא ברור אם קופצים עליו או אוכלים אותו כדי להגיע לתוצאות המצופות.

העקרון פשוט, מידי יום ראשון, בסופ”ש, אם מפנים את המבט לימין ולשמאל, ניתן להבחין בתלוליות שנערמות מול חצרות הבתים. לפעמים מדובר בג’אנקייה אמיתית, אבל הרבה פעמים אפשר למצוא מציאות של ממש. האוסטרלים מניחים את מה שהם לא צריכים בסדר מופתי, לפעמים עם פתק הסבר (תקין/לא תקין) או עם דף ההסבר להרכבה.

בשבוע שעבר, למשל, תקלנו בשידה מופלאה עם דלתות מזכוכית חלבית, ממש כמה מאות מטרים מהבית. אמנם לאחר שסחבנו אותה לאוטו כמעט נזקקנו לאמבולנס שיפנה את גופותינו משם, שכן משקלו של החפץ התגלה כמשהו שבין מקרר שתי דלתות למשאית קטנה, אבל קריאות העידוד של נועם ותחושת ההישג שבמציאת רהיט כה מוצלח חינם אין כסף עשו את שלהם. עכשיו רק נותר להתפלל שלא נמצא בתוכו איזו טרנטולה או נחש ולחלץ אותו מהגראז’, שם גם הוא עומד מאז אותו ערב. אם תקראו בעיתון על חללית חדשנית עם זכוכית חלבית ומנוע גומי, תדעו שהשידה ומתקן הספורט הסתדרו הרבה יותר טוב מהצפוי. אחרי הכל אין הרבה מה לעשות במלבורן אחרי שעות החשיכה.

האינטרנט באוסטרליה מלא בגם הוא בשווקי יד שניה, בפייסבוק ובאתרים יעודיים. המכורים יודעים למצוא שם הכל החל משרוך נעל ועד בתים למכירה. ויש גם את אלה שעושים מכל זה צחוק כמו זה שפרסם למכירה מצית ונשאל איזה יד הוא וכמה גז נשאר.

שווקי סוף השבוע מלאים גם הם ביד שניה. לשוק יום ראשון של  Camberwell למשל, מגיעים מוקדם בבוקר אנשים עם המכונית הפרטית שלהם, פורקים ממנה מכל הבא ליד- בגדים, נעליים, חפצי נוי וענתיקות של ממש, מציגים תג מחיר ויאללה- שוק. כאן תמצאו לצד מטבעות סיניים עתיקים שמעליהם רוכן ישיש מלוכסן עם משקפיים עבים, גם נעליים בצבע ורוד מסטיק שמוכרת סטודנטית ארכנית מאופרת יתר על המידה.

ויש גם את חנויות היד שניה שהן ממש חוויה כאן. הן נקראות Opp Shop וחלק מהן ממותגות להפליא כולל הסיסמא הגאונית בעיניי Pre loved stuff. יענו- לא מדובר כאן בגרוטאות אלא בחפצים יקרי ערך רגשי. תוכלו למצוא בחנויות האלה מסכו”ם ועד ריהוט כולל פריטי לבוש, הנעלה, כלי בית, צעצועים, ספרים ועוד. הכל מסודר בקפידה, נקי ומתומחר וההכנסות כולן קודש למטרה טובה בהתאם לחנות- יש חנויות של הצלב האדום, של צבא הישע (ארגון צדקה נוצרי פרוטסטנטי), של הקהילה היהודית ועוד. את בגדי ביה”ס של נועם, למשל, ניתן לקנות יד שניה באחת מהחנויות הללו. אז נכון שתצטרכו לנבור בין הרבה מאוד בגדים לא לגמרי לבישים, אבל מאז אותה פעם אחת שבה כמעט נזקקתי להחייאה כשקניתי לראשונה ובתום לב את בגדי בית הספר שלו בחנות “רגילה” והבנתי שמדובר במחירים שנקובים במאות דולרים, אני ניגשת לOp Shop מדי זמן, כי גם ביה”ס מעביר לשם אחת לתקופה מדים שנשכחו ולא נדרשו.

חוץ מזה יש משהו מרגש בלפשפש בבגדים של פעם ולמצוא פריט ייחודי שאין לאף אחת, לקשקש עם המוכרת המתנדבת בת ה- 103 שהבושם האהוב עליה הינו בניחוח נפטלין, בינות לפורצלנים המצוירים ורהיטי העץ הכבדים ולהרגיש פתאום כל כך צעירה, ריחנית ורעננה…

 

 

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 187

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה