• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

לקחים מהישראלית להחייאת שפות אבוריג’יניות

לקחים מהישראלית להחייאת שפות אבוריג’יניות

אוסטרלים ילידים חיו ביבשת לפחות 51,000 שנה. כיום הם מהווים 2.6% מאוכלוסיית אוסטרליה, שעולה על 22 מיליון איש. מצבם של האבוריג’ינים ושל לשונותיהם קשה. ידועות לנו לפחות 250 שפות אבוריג’יניות אבל רק 7% מהן (18) “בריאות”, דהיינו מדוברות בפי כל שכבות הגיל. למרות זאת, החייאת שפות באוסטרליה החלה רק בסוף שנות השבעים ורק בשנים האחרונות החל שיתוף פעולה בין מחיי השפות השונות.

מדוע להחיות שפות אבוריג’יניות? ראשית, סיבה מוסרית דאונטולוגית: שפות אלה ראויות להחייאה מתוך צדק היסטורי וחברתי. שנית, סיבה תועלתנית: החייאת השפות האלה מעצימה בני אדם שאיבדו את המורשת שלהם ולעיתים גם את הסיבה לחיות.

אילו לקחים ניתן להפיק מהחייאת העברית בארץ המובטחת לטובת החייאת שפות אבוריג’יניות ב”מדינה בת המזל”? רבים ומגוונים. למשל: החייאה לשונית איננה אפשרית ללא הפריה הדדית עם שפות-האם של המחיים. על כן, על מחיי השפות האבוריג’יניות להיות מציאותיים ולא טהרניים. דוגמה נוספת: קיימים יסודות לשוניים הניתנים להחייאה יותר מאחרים. על כן, על מחיי השפות האבוריג’יניות למקד את מאמציהם היכן שהם יכולים להצליח, למשל באוצר המילים הבסיסי או בנטיית פעלים ולא בהגייה או בסמנטיקה (משמעות).

יחד עם זאת, למחיי העברית היו מספר יתרונות, למשל:
– תיעוד ומורשת אוריינית: תנ”ך, משנה וכיו”ב, קריאה בעברית בבית הכנסת ובחדר לאורך הדורות;
– יוקרה: העברית – בניגוד ליידיש למשל – נחשבה יוקרתית;
– בלעדיות: ליהודים מכל רחבי תבל הייתה רק שפת מאחדת אחת: עברית (מעט ארמית);
– לאומיות: היהודים רצו להקים מדינה;
– חוסר בעלות: בניגוד למקרה האבוריג’יני, בו אפשרית בעלות על שפה בלי לדעת אותה, לכל אחד יש זכות ללמוד ולדבר עברית. יש אבוריג’ינים שלא מרגישים צורך להחיות את לשונם כי היא כבר שייכת להם. יש גם שלא יתנו לאדם שאיננו אבוריג’יני לדבר או להחיות את לשונם;
– שאילה קלה: מילות שאילה בישראלית אינן נחשבות לגניבה. למשל, אליעזר בן-יהודה שאל מערבית, מארמית ומשאר שפות שמיות;
– העדר טאבו: תופעה מעניינת בתרבות האבוריג’ינית היא שכשמישהו מת לא ניתן להשתמש במילים המזכירות את שמו;
– חוסר תלות גיאוגרפית: ניתן להחיות את העברית בכל מקום בעוד שיש אבוריג’ינים שלא ירשו להחיות את שפתם על אדמה שאיננה חלק בלתין (בלתי-נפרד = built-in) מתרבותם.

עם זאת, ניכר שהחייאת שפות אבוריג’יניות מגלה סימנים דומים מאוד למאפיינים שבהחייאת העברית. להלן דוגמאות משפת המיונה (Miyurna) או הגאנה (Kaurna) המתחיית באדלייד, דרום אוסטרליה:
– בתחום ההגייה, ה-er וה-ur מבוטאים כבמילים האנגליות sir ו-slur במקום כרטרופלקס (“מבטא הודי”).
– בתחביר, סדר הרכיבים במשפט הוא נושא-פועל-מושא במקום נושא-מושא-פועל האבוריג’יני;
– באוצר מילים יש בבואות (תרגומי שאילה) רבות, למשל המילה yertabiritti, שמשמעותה המקורית “צרצר” (באנגלית cricket), מתייחסת ל”קריקט” (משחק הספורט הקבוצתי).

Stop, Revive, Survive

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

גלעד צוקרמן
Professor Ghil'ad Zuckermann

פרופ' גלעד צוקרמן הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה. הוא מכהן גם כפרופסור מן המניין במעמד מיוחד באוניברסיטת שנחאי ללימודים בינלאומיים וכמדען אורח במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' באנגליה. הוא היה פרופסור אורח באנגליה, בסינגפור, בארה"ב, בסלובקיה ובישראל ובעל משרות-מחקר בכירות בקיימברידג' (אנגליה), במלבורן (אוסטרליה), בבלאג'ו (איטליה), באוסטין (טקסס), בטוקיו (יפן) ובירושלים. בין פרסומיו הרבים – באנגלית, בישראלית, באיטלקית, ביידיש, בספרדית, בגרמנית, ברוסית ובסינית ובשפות נוספות – כלולים הספרים Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew (Palgrave Macmillan, 2003) ו-ישראלית שפה יפה (עם עובד 2008). הוא שולט ביותר מ-10 שפות. גלעד צוקרמן נחשב ל"ילד הרע של הבלשנות העברית". בספרו "ישראלית שפה יפה" הוא אומר שבעצם השפה שאנו דוברים אינה עברית ולכן אין צורך וטעם לכפות עליה את חוקי העברית. ההרצאות שלו בנושא השפה הישראלית מנתחות בפשטות ובאלגנטיות את יחסי הגומלין בין הישראלית, העברית, היידיש ושפות אחרות. שילוב ההשפעות השמיות והאירופאיות ניכר כבר בדקדוק ובאוצר המילים של התורמות העיקריות לשפה הישראלית. בעוד שהיידיש עוצבה על-ידי העברית והארמית, לשונות הודו-אירופאיות (כמו יוונית) מילאו תפקיד חשוב בעברית. לאופייה של הישראלית כשפת-כִּלְאיים שמית- אירופית השלכות חשובות ביותר לגבי גבולות היכולת להחיות שפה, גנטיקה ואבולוציה לשונית, סוציו-לינגוויסטיקה וחקר המגע בין תרבויות. אלה הרצאות מלאות הומור ואהבה לשפה ולדובריה, מסע מרתק בעקבות הלשון הישראלית. בעודן מעמידות למבחן את ההנחות המוכרות לנו, חושפות ההרצאות אמת אחרת, שבכוחה לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים את השפה שלנו בפרט ואת התרבות הישראלית בכלל.

מספר פוסטים : 4

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה