• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

לקראת בית ספר: ילדי הרילוקיישן הותיקים מייעצים

לקראת בית ספר: ילדי הרילוקיישן הותיקים מייעצים

רגע לפני ההשתלבות בבית ספר במדינה אחרת, עצות מהמומחים הכי מנוסים בתחום

כתבה זו פורסמה במקור באתר תכף נשוב- BRB – המדריך המלא לישראלים בחו”ל, ישראלים הנמצאים בתהליך רילוקיישן וגם לכאלה שרק חושבים על זה בינתיים. מופיעה כאן באישור.

ספטמבר בפתח, ילדים ישראלים שעשו בקיץ את המסע לרילוקיישן, עומדים עכשיו בפני השתלבות במסגרות חינוכיות חדשות אשר פועלות בצורה שונה לגמרי מזו שהם מכירים מהחיים בישראל, והכל בשפה שהם לא דוברים, או דוברים חלקית. רגע לפני ההשתלבות, בחרנו לתת לכם עצות מהמומחים הכי גדולים שיש – מי שעשו את זה בעצמם: ילדי הרילוקיישן של השנים האחרונות. איך הם הרגישו בימים הראשונים בגן ובבית הספר ומה הם מייעצים למי שממש עוד רגע מתחילים ללמוד? הורים: אתם מוזמנים להקריא לילדים שעדיין לא יודעים לקרוא את מה שכותבים להם ה”ותיקים”.

מור (מימין) ורוני, לונדון

מור ורוני, אחיות, הגיעו לבריטניה לפני 3 שנים. השורה התחתונה של שתיהן: להיות רגועה. מור בת ה-10, הספיקה ללמוד חצי שנה בכיתה א’ בישראל לפני המעבר לבריטניה, מספרת: “ביום הראשון הרגשתי פחד כי לא ידעתי לדבר ופחדתי מהשפה, אבל הילדים היו מנומסים ואדיבים, המורות פה לא צועקות כמו בארץ והתלמידים מקשיבים”. גם ההתרשמות של רוני בת ה-7 וחצי, שהייתה באמצע גן טרום-טרום חובה בעת המעבר, דומה: “ביום הראשון פחדתי קצת, כי כל הילדים היו סביבי, אבל הם היו נחמדים”.  מור מדגישה ש”בימים הראשונים חשוב להיות רגוע ולא לדאוג לגבי השפה, כי אתה תלמד אותה מהר. הילדים והמורים גם ידברו אלייך עם הידיים ועם סימנים וכך תלמד את השפה. חשוב לא לפחד לדבר את השפה כי רק כך לומדים. המורות ילמדו אותך צעד אחד צעד ולא צריך להיות ברמת הלימודית הרגילה של כל הכיתה בהתחלה”. רוני, ממליצה לילדי הגן “Watch and learn, לא לפחד לדבר אפילו אם אתה טועה”. היא מספרת ש”בהתחלה לא היו לי חברים כי כולם דיברו אנגלית, אבל אז למדתי מהם איך לדבר והמורה עזרה לי המון. היום יש לי lots of friends”.

נדב (חובש קסדה) ונמרוד רם

נדב (חובש קסדה) ונמרוד רם

נדב רם, בן התשע, חי  בטאלין, בירת אסטוניה (נדב מבקש להדגיש ש”זה ליד פינלנד”), אומר שמה שהכי הפחיד אותו ביום הראשון בבית הספר היה שהילדים או המורה יגידו לו משהו והוא לא יבין, אבל כדי להתמודד עם הפחד הוא נעזר ב”גוגל טרנסלייט, השתמשתי בשפת ידיים וגם זה שהגעתי לכתה עם אחי התאום ולא לבד. טוב אולי זה יותר עזר לו…”. נדב מייעץ לילדים שנמצאים במצב הזה: “לעשות מה שכולם עושים, זאת אומרת אם המורה אומרה משהו והילדים מתחילים לעשות – להתבונן ולהעתיק את מה שכולם עושים”.

גל בן עשר וחצי, חי בחמש השנים האחרונות בפנסילבניה, ארה”ב.  מייעץ לילדים שמתחילים גן או בית ספר במקום אחר ובשפה זרה, “לנסות ולשחק עם הילדים האחרים. לגשת אליהם, לשאול איך קוראים להם ולשחק איתם”. הוא מספר שהדבר שהכי הפחיד אותו ביום הראשון בגן היה “שאני לא אבין מה אומרים לי הילדים והגננות, אבל החברים האחרים בגן עזרו לי להתמודד עם הפחדים. למרות שהם לא ידעו עברית שחקתי איתם וזה הקל עלי”.

Steve Spinks

אלון,  בן 4 וקצת חי בשוויץ, נכנס לפני שנה וקצת לגן חדש: “הכי הפחיד אותי כשדיברו אליי שוויצרית ולא הבנתי את הילדים ואת המטפלות”. הוא מספר שמה שעזר לו להתגבר זה “שהגננת שהייתה איתי לקחה אותי על הידיים”. אלון מייעץ לילדים שמפחדים “להביא איתם צעצוע מהבית ולדעת שאחרי כמה זמן יהיה שמח וטוב!”

עלמה בת חמש וחצי, גרה באנדורה שנה ומספרת על היום הראשון בגן טרום חובה: “היה לי הכי קשה להפרד מאמא והיה לי קשה להתחבר עם ילדים, אבל ראיתי שיש ילד אחד שמדבר עברית וניסיתי להתחבר איתו. הייתי גם  עם המורה שלי ושיחקתי לבד”. עלמה ממליצה “להקשיב וללמוד מהמורה ולהיות חברותי –  להתחבר עם ילדים.  צריכים לנסות להקשיב וככה מבינים מה המילה שלא יודעים. אפשר גם לשאול את אבא ואמא וככה אפשר להבין”.

school2ניצן ושקד, בני 11 וחצי ו 7וחצי (בהתאמה), גרים בסינגפור בשנתיים האחרונות. ניצן מספר שביום הראשון בבית הספר הוא מאוד פחד שלא יבינו אותו, “אבל, אמרתי לעצמי, פשוט תזרום – תחייך ותנסה להבין”. ניצן מייעץ למי שמתחילים ללמוד השנה: “פשוט לנסות להבין מה רוצים ממך לפי דברים שאתה כבר מכיר. אפשר להיעזר בתמונות, לדבר בשפת הסימנים או אפילו לדבר קצת עברית – כולם ישתדלו להבין אותך”.  אחיו, שקד, מספר שהדבר שהוא הכי פחד ממנו ביום הראשון בגן היה שלא יהיו לו חברים. מה שעזר לו להתמודד עם הפחדים והחששות היה “אמא הייתה איתי, היא הכירה לי ילדים ותרגמה את מה שהם אמרו”. העצות של שקד לילדים אחרים ביומם הראשון הן: “לדבר בשפת הסימנים ולהביא איתכם לגן את אמא”.

גל שניצר בת שש וחצי, גרה בניו יורק,  מספרת שביום הראשון בכיתה א’ בארה”ב היא פחדה “שאני לא אקבל חברים”. אבל, מה שהקל עליה להתמודד היה ש”התחברתי עם חברה ביום הראשון”. היא מייעצת לילדים שמתחילים ללמוד במסגרת חדשה “שילמדו אנגלית ויכירו חברים חדשים – זה נעים”.

school 3

האחיות עומרי ועמית מגיד

 עומרי מגיד, בת שבע מפוסטר סיטי, קליפורניה מספרת שביום הראשון היא פחדה “שלא אבין מה המורה אומרת ולא אוכל לעבוד עם כולם. אבל המורה שלי ידעה טיפה עברית אז זה מאוד עזר לי”. עמרי מייעצת למי שמתחילים ללמוד לא לפחד: “תקשיבו לילדים אחרים שמדברים אנגלית ותעתיקו מהם! תשננו את המילים וככה תלמדו אנגלית”. ואילו אחותה של עמרי, עמית – בת החמש, מוסרת לילדים שעושים רילוקיישן מישראל ממש עכשיו: “You have so much stuff to learn”

 ועצה אחרונה ומצויינת לגדולים ולקטנים מאופיר אושפיז, בן 17 שגר בניו דלהי בשנתיים האחרונות. אופיר התחיל כיתה י’ בהודו, ולפני כן,  בכיתה ב’ היה בשליחות בוושינגטון, ארה”ב.  אופיר מספר: “הדבר שהכי הפחיד אותי ביום הראשון בבית הספר בארצות הברית היה שלא ידעתי מילה באנגלית. היה גם עניין מסובך של חברים ואיך אני אמור לתקשר עם המורים בלי לדעת את השפה. למזלי זה היה בית ספר יהודי והיו בו מורות שידעו לדבר עברית, אבל זה עדיין היה בית ספר אמריקאי ובשביל ילד בגיל 7 השינוי הענקי הזה היה קשה. היו גם געגועים לבית בישראל ולהתרגל לא לראות את סבא וסבתא כל שבועיים. להודו עברתי בגיל יותר מבוגר, נכנסתי לכיתה י’, מה שהיה פחות בעייתי כי כבר ידעתי אנגלית מהתקופה שגרתי בארה”ב, אבל לראות כל מיני ילדים ששמחים לראות את החברים שלהם ולא להיות חלק מזה זה גם קשה”. אופיר סבור שהדבר שהכי עזר לו בתחילת השנה בארה”ב היה “החבר הישראלי שההורים שלי “שידכו” ביננו לפני שנכנסתי לבית ספר. אם יש לך חבר אחד שכבר למד באותו בית הספר לפחות שנה וכבר מכיר הכל, זה גורם לך להרגיש בטוח יותר. הוא שולט בשפה ויכול לעזור לך לתקשר עם המורים. ככל שמבוגרים יותר, זה יכול להיות קצת יותר קשה ללמוד את השפה אבל אחרי כמה חודשים פתאום זה נעשה יותר פשוט”. מה הוא מייעץ למי שמתחיל ללמוד בבית ספר בו מדברים שפה זרה? “העצה הכי טובה שאני יכול לתת לילד בגיל 7 זה לזכור שבית הספר הולך לקראתך ורוצה בטובתך ולא לתת לגעגועים להרוס לך את השליחות. זה יכול להיות קשה בהתחלה אבל מתרגלים ופוגשים ומתחברים עם ילדים שאף פעם לא חשבת שתתחבר איתם”.

תודה לילדים שתרמו מניסיונם ועצותיהם ותודה להורים שכתבו עבורנו את העצות.
שתהיה שנה לימודים מצוינת וקלה – לגדולים ולקטנים!

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 188

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה