• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

מביירון ביי לחוף עזה: הזיות מחבל ארץ קסום

מביירון ביי לחוף עזה: הזיות מחבל ארץ קסום

בהשפעת הנופים הקסומים והמרגשים של ביירון ביי – ואולי גם כמה אדים ריחניים – מצאתי את הפתרון למצב הבטחוני בישראל.

אני רוצה לפתוח ולומר שאין בכוונתי להביע כאן עמדה פוליטית בעד או נגד מדיניות ישראל או הפלסטינים בעזה או בגזה או בכל מקום אחר. גם אם נראה לכם שיש לי עמדה כלשהי בנושא – אנא מכם אל תייחסו לי אותה. לא שאין לי מחשבות ותהיות, או עמדה פוליטית מגובשת כזו או אחרת. רק שבעיני זה לא המקום או השעה להביע אותה. כבר כתבתי כאן באחרונה על רגשות ומחשבות בעקבות אירועים ביטחוניים בישראל.

בימים האלו הייתי אמור להיות עם משפחתי בישראל. רצינו לבלות עם המשפחה המורחבת, סבא וסבתא ועוד. אך בהחלט ייתכן שהיינו מוצאים עצמנו מבקשים עיר מקלט כלשהי הרחק מהמולת המלחמה. הטראומה הזו שחרוטה בזכורני של אזעקות ונפילות (בעיקר ממלחמת המפרץ הראשונה) היתה ניטעת גם אצל בנותיי. הפחד, הזינוק מהמקום כל פעם שאופנוע מאיץ או אמבלונס עובר וזה נשמע כמו אותה צפירה מזהירה ומבהילה. רצה הגורל ומסיבות טובות מאוד וחיוביות הטיול נדחה לתאריך אחר. השינוי הזה קרה עוד קודם להסלמה הנוכחית בסבב המכות ההדדי בין ישראל ותושבי עזה, מנהיגיו והחמושים בקרבם. אומרים שכל שינוי הוא לטובה. ייתכן שבמקרה הזה כך אכן היה.

במקום זאת, ארזנו את המטלטלין ואת בנותיי המטלטלות וטסנו לביירון ביי. גן העדן היפיפיה הזה ממוקם מעט דרומית לבריסביין ולמקום יפה אחר, “חוף הזהב” (GOLD COAST), כ-750 ק”מ צפונית לסידני בתוך מדינת NEW SOUTH WALES. המפגש עם המקום המרגש, העוטף והנקי הזה נחווה אצלי בצורות רבות, בין היתר בהקשר המוזר והמאוד פרובנציאלי של כאן לעומת שם – ישראל.

ראשית, מתוך התרשמות אישית ולא מחייבת בדין, גיליתי כי גם באוסטרליה יש (לפחות) שתי מדינות לשני עמים. לעומת האפרוריות והמשפחתיות של מלבורן הקרה והגשומה, על בנייניה הגבוהים והפרברים הצפופים, ביירון ביי היא עיר קטנטנה משובצת בבתי קיט ובתי הארחה, טבע ירוק ומזג אורי שמח וקייצי, חמים ונעים. האוכלוסייה בביירון ביי, בהכללה גסה, כוללת כמה סוגים, שאף אחד מהם לא דומה לתושבים המיושבים של מלבורן או סידני. העיר מלאה בתיירים צעירים וחטובים, וצעירות לבושות במיטב הבגדים עם מקסימום של מינימום, החושפים טפחיים. לצידם, “היפים” בני כל הגילאים, שמחלפות ראשם צמות-צמות בסגנון הראסטות. ברחובות שומעים מוזיקה מנוגנת בגיטרה עם סמלי השלום וכובע לאיסוף מטבעות לרגליה. העיסוק המרכזי בביירון – גלישה ותיירות. למחצית מהתושבים יש אזור הארחה, או מלון למשפחות או הוסטל למטיילי BACKPACKERS. לחליפין עסק כלשהו למכירת גלשנים, בגדים פרחוניים בסגנון הוואי ושאר עסקי תיירות נלווים. ברדיו שומעים שירים על שלום ועל תרבויות אחרות, ושיחות עם מומחים המסבירים מדוע צרכנות אינה מביאה אושר. המסעדות באזור מגוונות, רבות מהן מתגאות במזון אורגני או טבעי או צמחוני.

Cape Byron

בקיצור נמרץ, האווירה בעיר – שאנטי באנטי. רגיעה, שקט ושלווה. כמו שאמרה פעם צעירה אחת בתוכנית ישראלית: שינוי של 360 מעלות. כלומר, הפוך עד כדי כאב מהמצב הקיומי הרגיל בארץ. במקום טילים, יש טיולים. מנהרות אפשר למצוא ב”צינורות” PIPES של הגלים תחתם מפליאים הגולשים את ביצועיהם או ביצועיהן. הנוף מהמם עד כאב. מהמגדלור, היושב על הנקודה המזרחית ביותר ביבשת האוסטרלית, אפשר להביט על חופי הלבן הנפרשים לשני צדדיו ולחפש באופק את זרם הרסיסים של ליוויתני הענק החולפים באזור בנדידתם השנתית. כל כך מרגש לראות פתאום באופק סילון כזה ולדמיין את חיית הענק. הלוואי שאלו היו המראות של התצפיתניות בחיל הים על חוף עזה.

למרות השלווה הזו, אני הייתי מחובר (דרך הנייד) למתרחש בארץ. למדתי איך בערים בהם חיינו פעם במרכז נופלים טילים ואיך מלחמה מתרגשת על המדינה שוב. הניגוד היה כל כך צועק שלא ניתן בכלל להבינו משם, ומנגד, המקומיים לעולם יבינו איך זה לחיות במתח הזה בישראל. מחד, אני לא חש צורך להתנצל שקבעתי את חיי ואת חיי משפחתי ביבשת הרגועה הזו. אולי אפילו מרגיש שצדקנו בהחלטה להגר לכאן. מאידך, בהחלט לא משמח לשוחח עם המשפחה ולראות את המראות מהארץ. אני מתכווץ באי נוחות שהייאוש בארץ נעשה לשגרה, והשגרה מייאשת.

ייתכן שאדי השיחים הקוצניים והריחניים הנישאים בכל פה בביירון השפיעו עלי. והנה בחלומי בא אלי פתרון לכל בעיות המזרח התיכון, ובפרט לצרות הקשות של ישראל ואויביה.

מה הפתרון תשאלו? ובכן, נחכור ספינה גדולה ונעלה את כלל הקיצונים בשני הצדדים, הגנרלים, המנהיגים האטומים לסבל של אזרחיהם או של האזרחים בצד השני. נשיט אותם בשיט תענוגות מפנק עד שהספינה תעגון בחופי הזהב של ביירון ביי. כאן ישתלט על כולם ההיגיון, השלווה והרגיעה המוחלטת. שהרי אין איש יכול לאיתני הטבע, ובביירון הטבע הוא צוק איתן, נישא ומרגש, מלא ביופי ושקט. מהמגדלור הרם והנישא, הבעיות הקיומיות של מדינת האם נראות קטנות, רחוקות ואולי גם מיותרות. ישבו יחד, אולי גם ידברו בהשפעת אלכוהול מקומי ויצאו ליישב את הסכסוך בין הגלים בגלישה. אם בכל זאת יתחשק למישהו לזרוק מישהו לים, לפחות ביירון הים הוא ירוק ונקי, מלא ביצורים מלכותיים (אבל גם כמה כרישים ודגים ארסיים יש לומר).

lighthouse-1109352-m

את החזרה לקרקע המציאות הרגשתי עם חבטת הגלגלים בנחיתת המטוס שלנו במלבורן. חוזרים לשגרה, ושוב קוראים על ההסלמה בישראל. אז הזיות בצד, וביירון ביי שם במרחבים – ולמרות זאת, אנחנו ברי מזל גם כאן.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 93

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה