• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

מה למדתי מהביקור בארץ ?

מה למדתי מהביקור בארץ ?

לקחים, תחושות ומחשבות בעקבות ביקור ראשון אחרי זמן ארוך בישראל. רשימה ראשונה בסדרה

אחרי שבע שנות היעדרות חזרנו זה מכבר מביקור משפחתי מורחב וארוך בארץ המולדת שלנו, ישראל. אישית, שבתי מהנסיעה עם התובנות שלי ואנסה להציגן בשורות הבאות באופן סדור. נראה אם גם אתם, כישראלים באוסטרליה שחווים את המסע הזה מדי פעם, תזדהו או תסכימו עם הנאמר.

א. לחיות על המזוודות

האתגר הראשון הוא השינוע האנושי וזה של המטלטלין לאורך הדרך. מאחר ואין טיסה ישירה לארץ, חייבים בעצירת ביניים. המהדרין גם משקיעים זמן בטיול בתחנה שבדרך. אצלנו זו היתה הונג קונג, או יותר נכון האי לנטאו בו שוכן שדה התעופה ועוד כמה אתרי תיירות למשפחות, ובראשן דיסני הונג קונג והרכבל אל הבודהה הגדול שבלב האי.

מסיבות כלכליות ואחרות, הצטופפנו בחדר אחד במלון, דורכים איש על רעהו יום וליל ומשתדלים שלא לדרוך על המזוודות שהיו פזורות באופן מקרי ברחבי החדר הקטן. לחלץ חולצה של בת זו, או להוציא תחתונים לבת אחרת ממעמקי המזוודה שנמצאת בקצה החדר – ובכן, לכך יש צורך בגמישות אלסטית של מתעמל אולימפי ונחישות ברזל. בדומה, הגם שבישראל חיינו ברווחה מעט גדולה יותר, חזרה על עצמה מדי פעם ההרפתקאה הזו של טיול בן מזוודות.

הכביסה היא משימה נוספת. איך מתקלחים מדי יום, משתמשים בעוד מגבת של המלון וגם מנסים למזער את הכביסה לכמות סבירה? נכון שפעמים ההורים מכבסים בחוויה שמזכירה את ימי הצבא. אבל לא תמיד זה מתאפשר, ואז צריך ללכת למכבסה ושם המשחק הוא – פחות משקל, פחות שקלים (למעשה מעל סף מינימום כמובן).

ויש עוד מרכיבים של חיי המזוודות, שעיקרם הארעיות, הזמניות והנזילות של מקום וזמן. צריך תמיד לחשב ולשקול מה כדאי יותר – לסדר, להטיל עוגן ולהתמקם או שמא להשאיר ארוז, סגור ומוכן לתזוזה ?

ב. יקר לי

יכול להיות שיוקר המחיה בישראל זינק לשמיים ולא שמנו לב? ברור שאנחנו עוקבים אחרי המתרחש בישראל דרך האינטרנט, אבל לחוות את זה מחדש זה חוויה מלמדת. דלק הוא אולי הסמן הבולט ביותר למחירים הגבוהים. מצאתי את עצמי בתחנות דלק ממלא את האוטו ומרוקן את החשבון באותה נשימה מלאי אדי דלק.

המנטליות הזו של ‘יקר לי’ מוסיפה לצורת המחשבה הכל כך ישראלית של שרידות. מצד אחד, היתה לי תחושה שבכל מקום מנסים לקחת עוד קצת, להחליק עוד כמה שקלים לחשבון הסופי. בדמי שירות בכל מיני מקומות, בהבדלי מחירים בין חנויות או בתוספות מפתיעות על כל מיני מרכיבים שנראים לי בסיסיים כאן באוסטרליה. את האמת, יכול להיות שפחות שכחתי שככה שורדים באוירה של ג’ונג’ל כלכלי. מהבחינה הזו, אורח החיים באוסטרליה שקוף ופשוט יותר (לא שכאן אין תחמנים, בוודאי שיש).

יחד עם זאת, הסברתי לכל מי ששאל (וגם לכמה שלא היה אכפת להם) שהכלכלה הישראלית למעשה בריאה יותר מזו האוסטרלית. זאת, שכן הראשונה מונעת מיזמות, הייטק ויצירתיות, יצרנות ועכשיו גם משאבי טבע (גז), בעוד זו האחרונה הנשענת על מחצבים בעיקר, כמו על שוק העובדים הזרים הזולים והסטודנטים הזרים הפרייארים שמשלמים הון על תארים אוסטרלים על בסיס המחשבה (השגויה) שזה יפתח להם צוהר להגירה לכאן. נכון, שאלו הסברים פשטניים, אבל העובדה ששתי הארצות הן גרעוניות כרגע, יותר בעייתית לאוסטרליה התלויה בכלכלה הסינית הגולשת לאיטה להאטה ואולי למיתון.

אין לי תואר בכלכלה וההבנה שלי בנושא (כפי שברור גם לכם מהפסקה הקודמת) היא בסיסית מינוס. יחד עם זאת, למדתי להעריך את החוסן הכלכלי הישראלי ברמה הלאומית והאישית (אומת סטרט-אפ, לא?).


עוד רשמים מהביקור בישראל – בשבועות הקרובים.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 92

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה