• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

מחשבות על אמריקה

מחשבות על אמריקה

האם השושלת הישראלית של גיא מרוז תיפסק בניו יורק? (סיפור על אמריקה אבל רלוונטי גם לישראלים באוסטרליה)

פורסם לראשונה באתר “עלונדון” – קול הישראלים בבריטניה ומופיע כאן באישור

שלום חברים. אני לא בטוח אם כבר סיפרתי לכם שהבן שלי מתחתן. אם לא סיפרתי, אז הנה: הבן שלי מתחתן! זה יקרה באוקטובר הקרוב בניו יורק, וזה בעצם הסיפור כולו – זה יקרה בניו יורק, עם בחורה מקסימה, אך בלתי יהודייה לחלוטין. ממש לא. היא אפילו מחבבת את ישו באופן די עקבי וחושבת שיש לו יופי של סיפור חיים. באמת באמת, נשבע לכם בחייה של מריה הקדושה, אחותה ובן דודה האלוהי, שאין לי שום בעיה עם זה שהבן שלי מתחתן עם שיקסע.

זה קרה לטובים שבינינו, זה יקרה לבינוניים, העם יהודי ישרוד גם את זה. הבעיה שלי היא אחרת לגמרי, ושוב – היא בחורה מקסימה, לא סתם הבן שלי התאהב בה. הבעיה שלי היא בהפסקת השושלת הישראלית מצידו. בטח שמתם לב שלמרות שאני ישראלי גאה, אני לא משוכנע שה”ישראליות” היא משהו להתפאר בו. למרות זאת, המחשבה שנכדיי לעתיד לא יהיו ישראלים כמוני מלחיצה אותי מעט.

עליונים ותחתונים

אני מודע לבעיות הגנטיות הכבדות שטמונות בישראליות. הנה חזרתי בשבוע שעבר מביקור בניו יורק, שהוקדש לבדיקה סופית של הכלה החסודה, ונתקלתי בישראליות רמת דרג. זה קרה מחוץ לחנות בגדים שנשלטת מבחינה ניהולית על ידי ישראלי בעל איכויות קוליות נדירות. כלומר, יש לו קול רם מאוד, במיוחד כשהוא צועק מהמדרכה השנייה כשהוא מזהה אותי ליד החנות שלו. “היי מרוז”, כך הישראליות, “רוצה תחתונים של קלווין קליין כמו בשנה שעברה? אעשה לך מחיר”. ואז בא כמובן צחוק סחבקי גדול של אחד שמבין עניין או שניים, ריצה קלה למדרכה שלי, טפיחה על השכם סטייל “גולני שלי” ופרידה מיוזעת. לא, אני לא רוצה תחתונים כמו שנה שעברה. הם התבררו ככישלון גדול, בהתאם למחיר המצוין שהוא עשה “במיוחד” בשבילי. ולא, אני לא רוצה שכל הרחוב יידע איזה תחתונים אני קונה. ולא, לא לישראליות הזו שתאבד אני מתכוון כשאני מפחד בעניין נכדיי העתידיים.

אני מתכוון לזה שלא יהיה להם מושג מה עושים על חוף הים בל”ג בעומר, מי זה פולי מהגשש ומה המשמעות של חיים יבין לעם הישראלי. וכן, הם לעולם לא יבינו שאנחנו על המפה ונישאר על המפה. אלה הדברים שחשובים לי. לצד מצדה כמובן, והתאבדות המונית משותפת.

למרות סיינפלד, אין להם הומור בשקל

מנגד, כשאני חושב על זה לרגע, הרי גם הילדים שלי לא בטוח זוכרים מי היה פולי מהגשש, ול”ג בעומר הוא מזהם סביבתי מספר אחד. ומצדה זה סיפור מאוד מיותר בחיי ילד רך בשנים. אז מה אני רוצה לעזאזל???

אני חושב שבעיקר אני חושש שהם יהיו יותר מדי אמריקאים, הנכדים אני מתכוון. זה הפחד האמיתי. זו אומה גדולה, שהגיעה לירח והביאה את בוב דילן ואת ברברה סטרייסנד, אבל האמריקאי הממוצע ברחוב הוא כל כך אטום, הוא כל כך מדקלם את מה שאתה רוצה לשמוע (ואם הוא שוטר, אתה מדקלם את מה שהוא רוצה לשמוע, אחרת זה ייגמר לא טוב). כשהייתי שם, אכלנו במסעדה. כשהחבורה שלנו התחילה להזיע כמו בסאונה טורקית, ביקשתי מהמארחת להדליק את המזגן כי אנחנו נורא סובלים מהחום. המארחת מיד אמרה: “איזה יופי! בטח, בטח, נהדר!”. היא בכלל לא הקשיבה. היא רק כל כך שמחה, אלוהים יודע ממה. זו דוגמה אידיוטית, כי בישראל למארחת היה לוקח שעה לבוא ולשמוע מה אתה רוצה, אבל אתם בטח יודעים למה אני מתכוון. ולמרות סיינפלד, אין להם הומור בשקל!

בקיצור אני שמח נורא שהוא מתחתן, ובחרדה גדולה לאבד קשר עם דור ההמשך. אבל היי, הבן שלי מתחתן, איזה כיף!

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 190

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה