• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

ממשא למסע

ממשא למסע

בלוג: איך שיניתי את התסריט בסרט החיים שלי

הערת מערכת אוסראלים: אנחנו מזמינים את גולשי “אוסראלים” לכתוב אצלנו בלוג אישי, דוגמת הבלוג של יעל מנור שלפניכם. פנו אלינו עכשיו דרך צור קשר.

בפוסט זה, רביעי במספרו, רציתי לדבר על הסרט הכי מדהים, הכי בלתי נתפס, הכי אמיתי שקיים. אתם חושבים שאתם יודעים על איזה סרט אני מדברת? נו, נראה אם ניחשתם. תגידו עכשיו לעצמכם בראש את שם הסרט ובוא נראה אם צדקתם…… הסרט הוא: החיים שלך! כן, כן שלך שקורא/ת עכשיו מילים אלה. כל אחד מאיתנו חי בסרט. סרט חייו שבו הוא הכוכב הראשי, הבמאי, המפיק, המלהק ועוד ועוד…. זה ONE MAN SHOW אותו חי כל אחד מאיתנו כל יום, כל היום.

שוב אני רוצה להשתמש בדוגמא מתחום הטכנולוגיה על מנת להסביר את עצמי, ולכן אבצע הקבלה בין החיים שלנו למשחק וידאו. במשחק וידאו יושב שחקן בשר ודם, מתבונן במסך ועליו “מוקרן סרט המשחק”. במשחק רב משתתפים, לכל שחקן יש דמות ב”עולם” שבמסך ואותה הדמות, היא השחקן המייצג אותו. בהתאם למשחק, על השחקנים להשלים משימות על מנת להתקדם במשחק, להשיג נקודות ולעבור מסכים. לעיתים נדרש מהשחקן שיתוף פעולה של דמויות אחרות במשחק על מנת לעבור מכשול כזה או אחר.

כדי לבצע את ההקבלה בין משחק וידאו לחיים שלנו כסרט, אני צריכה להשתמש במילה “נפש”. לתפישתי הנפש היא מכלול החלקים הלא-גשמיים שלנו: הנשמה, האישיות, הרגשות – דברים שהם חלק ממי שאנחנו אבל אינם פיסיים. בויקיפדיה, נתנו לזה הגדרה קצת יותר רצינית: “נפש (באנגלית  mind) היא אוסף של תפקודים קוגניטיביים המאפשרים תפישה, מודעות, חשיבה, שיפוט, זיכרונות ועוד….. על פי אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, נפש היא המעגל הפנימי של ה”אני”, המוקף רגשות, תכונות אישיות, זיכרונות, יכולות פיזיות וכדומה.”

נחזור להקבלה: אפשר לומר שהנפש שלנו היא השחקן בשר ודם שמשחק את משחק הוידאו. לכל נפש יש כמובן גוף הנושא אותה בעולם. באמצעות גוף זה מתנהלת הנפש שלנו בסרט של חיינו ממש כמו שהדמות מתנהלת על ידי השחקן במשחק הוידאו. תפאורת המשחק, שחקנים אחרים, העלילה המתרחשת והמשימות שיש על כל שחקן הם הסביבה החיצונית בה אנו חיים: השחקנים האחרים הם המשפחה, חברים, קולגות, שכנים וכו’…. למי שראה את הסרט “עולמו המופלא של לארי טרומן” – כל אחד מאיתנו הוא לארי, אבל ללארי היו מפיק ובמאי ואילו אנחנו, בחיים האמיתיים, ממלאים בעצמינו תפקידים אלו. ומי שלא ראה את הסרט – מומלץ, בעיקר בהקשר הנ”ל.

סרט החיים הוא מסע ארוך של למידה שבו אנו עוברים שיעורים ומבחנים אין ספור. במהלך משחק הוידאו של החיים שלנו אנחנו חיים בתוך מערכת סבוכה של קשרים עם השחקנים האחרים, המציבים בפנינו לעיתים אתגרים לא פשוטים. אנחנו לוקחים חלק בפעילויות שונות או תחביבים, המסבים לנו לרוב הנאה. אנחנו לומדים, עובדים, יוצאים לחופשים, חווים מגוון של רגשות לאורך כל יום ועוברים המון. המסע הזה מתחיל מלידתינו ועובר דרך ינקות, ילדות, התבגרות, בגרות, זקנה ולבסוף מוות. (לצערי הרב אנחנו רואים בשנים האחרונות אנשים רבים שאינם מגיעים לזקנה ונאלצים לסיים את סרט חייהם בטרם הגיעו לשיבה אבל זה נושא לפוסט בפני עצמו, שבטח יגיע מתי שהוא…….) העובדה היא שמעצם היות הגוף שלנו פיסי, יש לו מועד פקיעת תוקף והנשמה הנצחית חייבת בסופו של דבר להיפרד מהגוף הזמני, דמות השחקן שסופק לה במשחק החיים הזה.

עכשיו אני רוצה לשתף אתכם בחלק מסויים מסיפור חיי: בגיל 28 הגעתי למצב שבו חוסר ‘המרוצות’ שלי מהחיים התבטא בסימפטומים של דיכאון – חוסר רצון לחיות, חוסר חשק לעשות שום דבר, קמה בבוקר ו’בעסה’ מזה שהתעוררתי מהשינה. העדפתי למות מאשר להמשיך לחיות את החיים שלי שנתפסו בעיני כבלתי נסבלים. כשחזרתי משהייה של מספר שבועות בארה”ב מטעם העבודה, הגעתי להחלטה שאני מוכרחה לעזוב את מדינת ישראל כדי להציל את עצמי. בחודשיים הבאים סגרתי את כל ענייני בארץ וקניתי כרטיס טיסה כיוון אחד להודו. ידעתי שאת הפתרון לבעיות שלי אוכל למצוא רק בתוך תוכי, והייתי זקוקה לשלווה ושקט על מנת להיכנס פנימה.

בארץ סחבתי איתי במשך שנים בעיית עור בידיים. אני זוכרת בבירור באיזה מצב קשה הן היו בדרך לשדה התעופה. שבוע לאחר מכן, על ערסל ברישיקש שבצפון הודו פתאום קלטתי שלא שמתי לב לידיים במשך שבוע והן נקיות לגמרי. הכל נעלם כאילו לא היה!  בנקודה זאת הבנתי שהעזיבה את הארץ היתה הדבר הנכון לעשות.
בשבועות שלאחר מכן יצא לי להניח את הידיים שלי מתחת לקרסוליה של חברה ותוך זמן מה שתינו יכולנו לחוש בזרם חזק של אנרגיה זורם מהידיים שלי אל הרגליים שלה…… עוצמת הזרימה היממה אותי! היא שאלה אותי אם זה רייקי ואני שאלתי אותה: “מה זה רייקי?”. אז עשיתי קורס רייקי. במקביל לקורס הרייקי קראתי ספר שנקרא “מסע הנשמות”. השילוב של קריאת הספר עם הקורס הביאו אותי לתובנה שהחיים הם הרבה יותר ממה שחמשת החושים שלנו מאפשרים לנו לתפוס.

ההבנה הזאת מילאה אותי באנרגיות חדשות ובהכרה שאולי יש עוד תקווה ואולי יש לחיים האלה מה להציע לי….. הרצון להתחיל חיים חדשים, חיים שבהם אוכל להמציא את עצמי מחדש ולבנות אותם בצורה שבה אני רוצה לחיות ולא כפי שגודלתי לחשוב, הצית בי להבה חדשה שלא הכרתי קודם.

ברגע שזה קרה, היקום התגייס לעזרתי ותוך מספר חודשים מצאתי את עצמי במלבורן המדהימה. נחתתי עם ויזת תייר לשלושה חודשים עם כל ההגבלות האפשריות ועם כוונה אמיתית בלב למצוא לי בית חדש ולהקים חיים חדשים. תוך 10 ימים מצאתי מקום עבודה שהסכים לעשות לי ספונסר והכל פשוט הסתדר לי. נכון שתהליך ההגירה כולל מהמורות וקשיים רבים, והדרך לא היתה פשוטה, אבל כבר לא הרגשתי לבד, ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון ולכן זוכה לתמיכה מהיקום.

בכל ערב, אחרי יום עבודה מתיש במשרד, הייתי עושה לעצמי רייקי. במשך חצי שנה. יום יום. אחרי חצי שנה הרגשתי שהנפש מתחילה להירפא והגיע הזמן לעבוד על הגוף, שהרי הוא “כלי המשחק” שלי. נכנסתי למשטר תזונה ופעילות גופנית ובגיל 32 הגעתי למצב בו הרגשתי פי אלף יותר טוב ממה שהרגשתי בעשור הקודם: גם גופנית אבל כמובן בעיקר: נפשית.. הרגשתי צעירה מתמיד, מלאת אנרגיות, שמחה, אופטימית והחיים חייכו אלי!

אימצתי את הגישה של למצוא את ההזדמנות שבכל קושי ולא את הקושי שבכל הזדמנות. התחלתי לראות את חצי הכוס המלאה, לא להתעצבן, להסתכל על הסיטואציה מהצד ולקחת את הכל בפרופורציה. אני מביטה על החיים שלי כמסע אחד ארוך על שביל מפותל ולמדתי לבחור את הנוף, את קצב ההתקדמות, את היעד הבא אליו אני רוצה להגיע. אני בוחרת את האנשים שמלווים אותי בחלקים כאלה או אחרים של המסע. כל אדם בחיים שלי  נמצא בהם לתקופה באורך שונה. אנשים טובים וחיוביים הם אלה שאני מעדיפה שיצעדו אותי, ואותם אני מחזיקה קרוב לליבי. אנשים בעלי אנרגיה שלילית שלא באים לי טוב, אני משתדלת פשוט להרחיק מעלי. מפרידה קצת את נתיב הצעידה שלי משלהם. לא רוצה להיות מושפעת מהאנרגיות השליליות שלהם.

זוכרים את מערכת ההפעלה שלנו אותה הזכרתי במאמר האדם כטכנולוגיה? אז בזמן שמערכת ההפעלה הזאת נבנית בשנות חיינו הראשונות, הסביבה בה אנו גדלים בשילוב עם מי היא הנשמה שלנו משפיעים באופן מכריע על סוג האנשים אליהם אנו גדלים להיות. לצערי, מאוד שכיח שאנשים לוקחים את “גישת הקורבן” (או כמו שאני אוהבת לקרוא לזה: מתקרבנים) מבוגרים רבים שאינם מרוצים מהחיים, נוטים לתפוש את עצמם כתוצר של הסביבה בה גדלו, ההורים שלהם, המורים, האחים, החברים, הבוס……  הרבה יותר קל להפנות אצבע מאשימה החוצה ולהיות המסכן, קורבן של הנסיבות. ובכן בשורה טובה בפי: את מערכת ההפעלה הזאת, אפשר לשנות אם רוצים. הגיע הזמן להתבגר, להפסיק להיות הקורבן של צורת הגידול שלנו. אנחנו כמבוגרים יכולים ללמד את עצמינו מחדש, משהו חיובי יותר שיקדם אותנו יותר בחיים. יש לנו את האפשרות לבחור במודע את הסרט של חיינו. הגיע הזמן לבחור להחליף את תפיסת {החיים כמשא} בתפיסה חדשה: {החיים כמסע}

משנפתחתי לעולם הרוחני והתחלתי לקחת ברצינות את תפקידי התסריטאי, הבמאי והמפיק של סרט חיי וככל שהכנסתי יותר מודעות ואור לחיים שלי, הבנתי שאני תופשת את עצמי לאו דווקא כבת אנוש הנמצאת במסע רוחני, אלא נשמה הפוסעת במסע ארצי. נשמתי הנצחית עושה פה מסע בכדור הארץ, לאורך זמן חיים ומי שבוחר את מסלול המסע הוא אך ורק אני!!!!

במשך השנים רכשתי כלים רוחניים, תובנות, וטכניקות מעשיות איך להפוך את המסע הזה, מסע החיים למסע מהנה, מלמד, מעצים שמקרב אותי יותר ויותר אל העצמי הגבוה שלי. אני משתוקקת לחלוק אתכם בפוסטים הבאים עוד תובנות וכלים שיתנו השראה ואולי יסייעו לכם לשפר את חייכם ולו במעט. תודה שקראתם.

קישורים לפוסטים הקודמים:

על אטאיזם, ניו איידג’ והמתמטיקה שביניהם

האדם כטכנולוגיה

הורות כמעשה ניסים

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

יעל מנור

שמי יעל מנור, אני נשואה ואם לשניים, מתגוררת במלבורן למעלה מ-12 שנים. המעבר לאוסטרליה איפשר לי להמציא את עצמי מחדש ובמשך כל השנים האלה אני נמצאת במסע רוחני שאיפשר לי להפוך לבמאי, התסריטאי והמפיק של הסרט של חיי. מאדם דכאוני ומתוסכל הפכתי לאדם שמח, רגוע ומסופק. למדתי לקחת אחריות על חיי וליצור לי את המציאות הרצויה לי. בשנה האחרונה זימנו לי החיים פיטורים מפתיעים אחרי למעלה מעשור בו עבדתי במחלקת המחשוב של חברה יצרנית גדולה. במקום לראות את הקושי בחרתי לראות את ההזדמנות שניתנה לי, שהרי סוף סוף התפנה מקום בחיי לרוחניות וליצירה. כשהוצא לי ע"י אתר אוסראלים לכתוב עבורם, הבנתי שזאת הזדמנות מצויינת עבורי לחלוק תכנים וכלים שיכולים לעזור לאחרים להשיג גם הם את מה שהם רוצים מחייהם. בחרתי לקרוא לסדרת המאמרים "חיים שכאלה" היות ואני רואה את החיים כמסע מרתק בו עלינו ללמוד את השיעורים, להתעצם ולהתקדם לעבר האור. ללא ספק החיים השלווים במלבורן תומכים בהרמוניה מושלמת בתהליך הצמיחה שלי. ניתן ליצור איתי קשר במייל: yael@ausraelim.com.au

מספר פוסטים : 5

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה