• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

משאב מתכלה

משאב מתכלה

שעות ספורות לאחר פתיחת מבצע “עמוד ענן” החלה תחרות גלויה בין הארגונים הישראליים הרשמיים האחראים על הקשר שבין ישראל לתפוצה היהודית, כמו הסוכנות, קרן היסוד וקק”ל – על כיסו של התורם היהודי באוסטרליה. “ישראל צריכה את עזרתכם עכשיו יותר מתמיד”, כתב נציג קרן היסוד באוסטרליה במייל לחברי הקהילה. בהמשך הוא מציין, כי “מאות מקלטים עדיין זקוקים לשיפוץ”. אפי שטנצלר, יו”ר קק”ל, הכריז על הקמת “קרן חירום עולמית למען ילדי הדרום”, ש”אין להם את האפשרות לעבור למקום בטוח”, וביקש את עזרתם הכלכלית של היהודים.

כמעט 24 שעות לקח לאמצעי התקשורת של הקהילה היהודית באוסטרליה עד ששיחררו ידיעות מעורפלות על כתבת התחקיר של רשת אי-בי-סי, אשר חשפה את זהותו האוסטרלית של האזרח איקס. בכתבות שהופיעו בעיתונות היהודית הוזכרו בקווים כלליים ממצאי התחקיר, וצוין שאף גורם רשמי בקהילה או בשגרירות לא הגיב עליהם. ניכר היה שמבוכה שוררת בקרב הממסד של הקהילה היהודית, והיה ברור כי הגורמים האחראים על הקשר בין ישראל לתפוצה האוסטרלית יבחרו לשתוק בעניין זה, ולא יפתחו במתקפת מיילים כמו בתחילת מבצע “עמוד ענן”.

בחינה של ממדים כמותיים, כגון סך התרומות, מספר העולים והביקורים בישראל פר נפש, תגלה לנו שהקהילה היהודית באוסטרליה היא הקהילה “הציונית” ביותר מבין הקהילות היהודיות בתפוצה. לכאורה, הסטטיסטיקה הזאת שרדה את אסון המכבייה ואת משברי זיוף הדרכונים שפגעו באופן ישיר, מכיוונים שונים, בקהילה היהודית ואיימו לערער את יחסה החם לישראל.

גורמים מסוימים בישראל ראו במספרים אלה סימן ל”תמימותם” של האוסטרלים והמשיכו להתייחס לתמיכת הקהילה כאל דבר מובן מאליו. כך, לאחר התפוצצות פרשת זיוף הדרכונים של יהודים אוסטרלים, על רקע חיסולו של מחמוד אל-מבחוח, הסתפקו הגורמים הרשמיים ביישור ההדורים בערוץ הדיפלומטי מול ממשלת אוסטרליה, שהסתיים בגירוש דיפלומט ישראלי, אולם נמנעו מדיאלוג ישיר עם הקהילה עצמה. זיוף דרכונים של חברי הקהילה בידיעתם ושלא בידיעתם מציב בפניהם דילמה אזרחית קשה. בעיני הציבור הכללי ובעיני ממשלת אוסטרליה הקהילה היהודית הופכת לחשודה בנאמנות כפולה, או אפילו בחוסר נאמנות. במדינה רב-תרבותית כמו אוסטרליה, שמתמודדת עם שאלות של זהות, הגירה וקליטת פליטים, קיימת רגישות רבה לשיח האזרחות בכלל ולשימוש לא ראוי בדרכונים בפרט. חוסר התייחסותה של ישראל למצוקתה של הקהילה מעיד על העדר הבנה של הרגישות הבסיסית הזאת.

התוצאות של חוסר ההתייחסות הזה עדיין לא באות לידי ביטוי בירידה בסכומי התרומות, אולם מתחת לפני השטח מתחזקים זרמים של חוסר אמון בישראל, בעיקר בקרב הדור הצעיר והחילוני, שיותר ויותר מתקשה להזדהות עמה. כך בקמפוסים, למרות הנוכחות היהודית הרבה, כמעט שלא ניתן לראות פעילות פרו-ישראלית בתגובה לפעילות אנטי ישראלית ערה. ניתן לייחס חלק ניכר מחוסר האמון הזה לחוסר יכולתה של ישראל לנהל דיאלוג כן עם התפוצה סביב המשברים ואחריהם. ואולם, בעיקרו מבטא חוסר האמון תחושה ההולכת ומתחזקת בקרב הדור הצעיר בתפוצה האוסטרלית, שישראל רואה את יהדות אוסטרליה כמשאב שניתן להשתמש בו לצרכיה ללא דין וחשבון ואחריות הדדית. בנוסף, התחושה היא שישראל מעדיפה לקיים את קשריה עם ההנהגה הממסדית של התפוצה, שם היא מרגישה בנוח, וכמעט ולא באה במגע עם רוב חברי הקהילה, שאינם רואים בהכרח בממסד גורם מייצג.

כעת, מעבר למחויבותה להסדיר את עניין בן זיגייר מול ממשלת אוסטרליה ומול משפחתו – ישראל חייבת לפתוח בדיאלוג עם מרכיבים שונים בקהילה היהודית (לא רק הממסדית). הדיאלוג לא אמור בהכרח לשפוך אור על הפרשה הספציפית, אלא לצפות פני עתיד, בעיקר כדי שצעירי התפוצה יבינו כי מדינת ישראל מודעת גם לצורכיהם ולמצבם האזרחי הרגיש, ואינה מקבלת אותם כמובן מאליו.

פורסם לראשונה בהארץ 14.2.2013

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

שחר בורלא

בעל תואר דוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן מוסמך מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן, הוא חוקר ומרצה למדע המדינה המתגורר בסידני; מחקריו עוסקים בתפוצות, דמיון פוליטי והגות ציונית. ספרו, דמיון פוליטי בתפוצה - הנרטיב הישראלי בתפוצה, העוסק בקשר שבין ישראל לקהילות היהודיות באוסטרליה וניו-זילנד יצא בהוצאת רסלינג.

מספר פוסטים : 7

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה