• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

סוציאליזציה

סוציאליזציה

איך מוצאים חברים בגיל שלושים פלוס?

פוסט זה התפרסם בבלוג “דאון אנדר” ומפורסם כאן באישור המחברת.

התחלתי puppy class עם הכלבה החדשה שלנו, וחלק ממטרות הקורס זה לעשות סוציאליזציה לגורים כדי שילמדו להתנהג עם כלבים אחרים. זה גרם לי לחשוב על סוציאליזציה של אנשים וכמה תובנות בנושא הכרויות עם אנשים וחברויות שהגעתי אליהן לאחרונה.

בפוסט של סיום השנה הראשונה שלנו כאן כתבתי שאני חושבת שהשנה השנייה תהיה פחות סביב התאקלמות ויותר סביב לייצר הרגשה של בית, לגרד את שכבת הגלוס של “חיים בסידני” ולראות מה זה אומר עבורי או עבורנו כמשפחה. השנה השנייה שלנו מסתיימת עוד כמה חודשים ואני חושבת שיש התקדמות בכיוון אבל יש עוד שכבות לגרד. התחלתי להכיר אנשים חדשים, בעבודה וגם מחוצה לה. זה עדיין קשה להכיר אנשים, במיוחד לעבור משלב של היכרות ראשונית לשלב של קצת מעבר, אבל התובנות שלי סביב הסמול טוק מאוד עוזרות. זה נשמע כמו סתירה במשפט, אבל דווקא התמדה בניהול שיחות החולין האלה לפעמים מאוד מקדמות אותך לשיחה קצת יותר רצינית.

עוד משהו שעזר, לי לפחות, הוא לשנות גישה. מישהי שפגשתי סיפרה לי על תיאוריה מעניינת על למצוא חברים בגילנו. זה הרי לא משהו פשוט, במיוחד כי כולנו תופסים חברים תוך כדי תנועה בגילאים צעירים יותר, בלימודים וכו’ באופן טבעי ולא תמיד מצליחים לייצר את אותה תוצאה במיוחד במדינה זרה. לפי התיאוריה הזו, התפיסה של לחפש “חברים טובים שאפשר לעשות איתם הכל יחד” לא ממש רלוונטית לגיל 30+ כי זה כבר לא מתאים לאורח החיים שלנו. כולנו נמצאים במסגרות שונות עם מעט חפיפה ביניהן, לכולנו יש התחייבויות קודמות, ולכולנו יש מעט מאוד זמן. בגילנו מכירים חברים לצאת איתם לטיולים, חברים אחרים שאוהבים מה שאת אוהבת, חברים אחרים לצאת איתם לפאב, חברים לספורט וכן הלאה. היה לי קצת מוזר הקונספט הזה כשחשבתי עליו בהתחלה, לקטלג אנשים למגירות, אבל כשחושבים על זה רגע זה די הגיוני, וזו דרך לא רעה להגדיל את המעגל החברתי שבגישה של “רק חברים לחיים” ישאר מאוד מצומצם. כמה “חברים טובים” כבר יש לכל אחד מאיתנו? כמה מקום יש לחדשים?

אז החלטתי ליישם את העיקרון, ולצאת מה comfort zone שלי (שאומר ישיבה על הספה בבית) ולהכיר אנשים. החלטתי להוריד את הפעילות ה”וירטואלית” שלי (הפסקתי לנהל את הפורום בתפוז, הורדתי את כמות הפעילות בפייסבוק ואפילו פה בבלוג), הכל במטרה לצאת יותר ולפנות זמן לדברים שאני לא עושה בדרך כלל (כולל Puppy class). עשינו מסיבת יום הולדת לבת שלנו והזמנו את כל הגן, מה שגרר שרשרת של הזמנות למסיבות אחרות, וזה כיף כי אפשר לפגוש הורים של ילדים אחרים ולגלות שיש לכם דברים במשותף, גם כשלא חשבתם על זה.

אתמול יצאתי עם החבר’ה מהעבודה ל drinks, כבר יצאתי איתם כמה פעמים ותמיד היה נחמד, אבל ברוב האירועים הייתי זאת שיושבת בשקט ומנסה להבין את השיחה, אתמול היה אחרת. אתמול הייתי חלק מהשיחה, הרגשתי בנוח לחלוק סיפורים ואפילו להשתתף ב banter שעושים אחד לשני פה. היה כיף. היה כל כך כיף שבמקום לחתוך ב 8 כמו שאני בד”כ עושה, נשארתי עד הסוף. הדבר היחיד שנשאר לי עוד להבין זה האטיקט סביב ה rounds, כשאת מצהירה next round is on me ומישהו אחר אומר לא לא זה עלי, מתי את צריכה להתעקש לשלם ומתי לא. כנראה שמתישהו אני אוסיף פוסט על נימוסים בפאב ועד אז נראה לי שאני אקנה כוסות קפה שבוע הבא לכמה אנשים עד לסיבוב המשקאות הבא.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 190

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה