• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

על מקומן של מסכות בחיינו- ולא רק בפורים

על מקומן של מסכות בחיינו- ולא רק בפורים

הפסיכולוגית גילי אגר בטור פורים מיוחד לאוסראלים

מאת:

גילי אגר – פסיכולוגית קלינית

טיפול קרוב – פסיכולוגים ומטפלים בשיחות וידאו לישראלים בעולם

קפצו לבקר באתר החדש שלנו!

www.tipulkarov.com

“מהרגע שראיתי את הבוס שלי מתקרב שמתי על עצמי מסכה וניסיתי להראות כאילו הכל בסדר”.

“כשהכרתי אותה בפעם הראשונה הרגשתי שאני יכול להוריד מעצמי את המסכה ולהיות בדיוק מי שאני”.

השימוש במילה “מסכה”  שגור בפינו לתיאור מצבים שונים בהם קיים מרחק בין מה שאנו מרגישים וחווים בתוכינו, לבין מה שאנו מפגינים כלפי חוץ. כאשר אנו אומרים שאדם לובש על עצמו מסכה, אנו מתכוונים לכך שהוא מסתיר מסובביו ואולי גם מעצמו את רגשותיו, חולשותיו או כוונותיו הפנימיות ומגן כך לכאורה על עצמו או על סביבתו.

מעניין לשים לב לכך שביוון העתיקה שימשה המסכה כאביזר בתיאטרון שלא בא להסתיר אלא דווקא להדגיש את הרגשות שהשחקנים ניסו לבטא ולאפשר גם לקהל המרוחק להבחין בהבעה הרגשית אותה מנסה השחקן להעביר. המסכה, אשר החלה במקור כאביזר בפולחן דתי, עברה עוד תמורות וגלגולים רבים באזורים שונים בעולם, בטקסים וחגים דתיים (ביניהם פורים), בתיאטרון ובאמנות הפלסטית ובכל זאת, למרות מעמדה התרבותי המכובד, נראה שבדרך כלל אנשים מדברים על מסכות בהקשר שלילי של הסתרה וויתור על חלקים אמיתיים של  האדם.

ארצה לחשוב כאן על כמה היבטים של מסכות, הסתרות ותחושת עצמי אמיתי.

כשתינוק מגיע לעולם. האם יש לו “עצמי אמיתי”? האם יש לו אופי? דעות? תכונות? רצונות? ובכן, אנשים שונים יגידו דברים שונים. מה שבטוח זה שרובם יסכימו שכחלק ממנגנון ההשרדות לומד התינוק להתאים את עצמו לסביבה בה הוא גדל. כאשר תינוק לומד לדבר בשפה שהוא שומע סביבו, הוא מוותר בעצם על הפוטנציאל ללמוד שפות אחרות כשפות אם. כאשר הוא לומד ללכת, הוא מוותר על הזחילה אליה התרגל קודם לכן. עם כל למידה קיים גם וויתור על משהו שהיה ברגע הקודם הישג או פוטנציאל אמיתי. כאשר ילד לומד שלא מקובל לצעוק ולהתלהב בקולי קולות בסיפריה העירונית, הוא מוותר על רצון אותנטי שלו.  האם אלו מסיכות? תיאורטיקן בשם דונלד וויניקוט כתב רבות על התהוות העצמי האנושי ועל התפר המרתק שבין למידה, התפתחות והתאמה לסביבה לבין אותנטיות, עצמיות והתנהלות ספונטנית וחסרת מגבלות. אולי אקדיש לו טור בפעם אחרת, אך אחת החלוקות המעניינות שלו בנוגע לנפש, חלוקה שמתאימה לחשיבה שלנו על מסכות, היא חלוקת הנפש לעצמי אמיתי ועצמי כוזב. העצמי האמיתי מכיל לכאורה את כל אותם חלקים ספונטניים אותנטיים ואמיתיים, והעצמי הכוזב מכיל את כל ההתאמות, הוויתורים והמסכות. שנים רבות הייתה מקובלת חלוקה זו בעולם הפסיכואנליזה, והחשיבה הטיפולית הלכה פעמים רבות לכיוון של סיוע בהסרת רבדים כוזבים לכאורה ובחשיפת גרעין העצמי האמיתי כדרך לשחרור והקלה רגשית.  בשנים האחרונות התבססה גישה אחרת המדברת על ריבויי עצמי. גישה זו, המכונה הגישה ההתייחסותית או האינטרסובייקטיבית בפסיכואנליזה, מדברת על כך שיש לכל אדם הרבה סוגים של עצמי- ריבויי עצמי. אין עצמי אמיתי וכוזב כי אם היבטים שונים של האישיות המופיעים בהקשרי חיים שונים ובתוך קשרים שונים.

הרי כולנו מתנהגים באופן שונה בישיבה חשובה במקום העבודה שלנו ובעת בילוי חברתי סוער וטוב שכך. מי מהם זה אנחנו? קרוב לוודאי שתסכימו איתי ששניהם. גישת ריבויי העצמי פתחה עולם שלם של התייחסות אל האדם כאל בעל עצמיים שונים, מגוונים ולגיטימיים שכולם הם הוא, וזאת בשונה מההסתכלות הקודמת על מעטפת שקרית וגרעין אותנטי שצריך לגלות.

ובכל זאת. אנשים רבים מגיעים לטיפול כשהם מתארים תחושה חזקה של “מסכה”, ניתוק מעצמם וקושי להרגיש את רצונותיהם ותחושותיהם האמיתיות. האם יעזור להם שאסביר להם שכיום אומרים שכל העצמיים הם שלהם, גם ה”מסכה”? וודאי שזה לא יעזור.

לכן, מה שמעניין אותי כשאדם מגיע לטיפול, זה לבדוק איתו בראש ובראשונה כמה גמישות יש לו בין המסכות השונות שלו, בין העצמיים השונים שלו. אני מאמינה שסבל נגרם לא מקיומה של מסכה זו או אחרת, אלא מתחושה שמסכה אחת השתלטה על האישיות כך שאי אפשר לבחור להוריד או להחליף אותה. רגעים מרגשים וחשובים במיוחד בתהליך טיפולי הם פעמים רבות שוליים לכאורה למתבונן מן הצד. מדוע? כי רגע משמעותי כזה אינו חייב להיות רגע של אושר גדול, הצלחה גדולה או הישג חיצוני. הישגים משמעותיים ביותר יכולים להיות תחושה של אדם שהוא מצליח לפתע לדבר עם בת הזוג שלו ממקום פנימי אחר, להביא לעבודה שלו צדדים יותר חמים או יצירתיים, לעמוד על שלו מול הוריו וכדומה. התפאורה אינה מיוחדת אך הביטוי העצמי חדש ועוצמתי. אלו רגעים בהם ה”מסכה” הקבועה  שהייתה אופיינית לסיטואציה מסויימת הצליחה לפנות את מקומה לרגשות, קולות וצבעים חדשים ובכך חש האדם שהוא נמצא במגע ובקשר עם יותר חלקים של עצמו, ומרגיש שמותר לו להיות בדיוק בדיוק מי שהוא. בעיני, זו הצלחה טיפולית שמהווה בסיס לחיים מלאים, שלמים ומאושרים יותר.

אז פורים שמח, ותחגגו עם כל שפע המסכות שלכם!

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 187

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה