• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

צריכים עזרה מול מס הכנסה, ביטוח לאומי או פנסיות וקרנות ?

צריכים עזרה מול מס הכנסה, ביטוח לאומי או פנסיות וקרנות ?

שאלות לעו”ד זאב גיא, מומחה בטיפול וייצוג תושבי חוץ בענייניהם בישראל

 ליצירת קשר עם משרד עו”ד זאב גיא ושות’ – לחצו כאן

מדוע יש צורך במורשה חתימה בישראל כשגרים בחו”ל?

לא תמיד צריך. רצוי.  תלוי באיזה נושא.

לעניין נדל”ן / מימוש צוואה כאשר הרכוש בישראל – אין מנוס אלא  לפנות לעו”ד. גם ישראלים החיים בישראל אינם יכולים לטפל בנושאים אלה ללא עו”ד.

לעניין פטור מצבא לילדי מהגרים – אין צורך בעו”ד. אפשר לפנות לקונסוליה המקומית ולטפל לבד. הבעיה היא כשלא עושים זאת בזמן והעניין מסתבך.

לעניין איתור כספים. בעיקרון אין צורך. רצוי. מי שיכול ויש לו הזמן הדרוש לכך, בעידן שלנו כל אחד יכול לעשות הכל בעצמו. ראה הסבר יותר מפורט בהמשך.

בענייני מס הכנסה / ביטוח לאומי  – תיאורטית גם פה יכול כל אחד לטפל בעצמו. במקרים פשוטים אפשר. יחד עם זאת מדובר בחוקים מאד מסובכים וכאשר הדברים יותר מורכבים נדרש איש מקצוע במיוחד כאשר העניין המטופל עלול להגיע לפתחו של בית משפט.

האם השירותים שלך רלוונטיים למי שנמצא באוסטרליה גם באופן זמני?

בהחלט כן!.  הזמניות בדרך כלל פירושו “תושב ישראל” או במילים אחרות מי שגר בחו”ל אך מרכז חייו עדיין בישראל. הוא עדיין “תושב” וחלות עליו כל הזכויות והחובות החלות על תושב ישראל.

צריך לזכור שהגדרת “תושב” משתנה מחוק לחוק.

דוגמאות:

כל “תושב”  חייב במס הכנסה בישראל  על כל רווחיו מעסקים או משכר עבודה בכל מקום בעולם בין אם הוא מתגורר בישראל או חו”ל.  עובד בחברה בי”ל באוסטרליה  יהיה חייב מס הכנסה בישראל על שכרו באוסטרליה. כמובן שהעניין כפוף לאמנות מס באופן שלא יצטרך לשלם מסי כפל (ישראל ואוסטרליה חתומות על אמנת מס).

תושב ישראל שחי באוסטרליה ויש לו דירה בישראל שאותה הוא משכיר, חייב במס בישראל על ההכנסה משכ”ד וכו’. אם יש לו דירה באוסטרליה שאותה הוא משכיר, ההכנסה כאן אף היא חייבת במס בישראל והכל כפוך לאמנות המס.

מי שמוגדר כ”תושב” יהיה חייב דמי ביטוח לביטוח לאומי בישראל עד אשר תשתנה הגדרת התושבות שלו.

ילדיו, בין אם נולדו בישראל או באוסטרליה בין אם “תושב” או “לא תושב” יהיו חייבי גיוס.


מה לגבי חילוץ כספי פנסיות וקרנות ?

 לעניין איתור כספים. בעיקרון אין חובה להיות מיוצג. רצוי. מי שיכול ויש לו הזמן הדרוש לכך, בעידן שלנו כל אחד יכול לעשות הכל בעצמו.

 קיים אתר של משרד האוצר שנקרא הר הכסף “איתור” וכל אחד יכול להיכנס לאתר ולקבל מושג היכן יש לו או לבן משפחה שנפטר כסף. כתובת הר הכסף נמצאת באתר שלנו או להכניס לגוגל “itur”  ולהיכנס לאתר.

https://itur.mof.gov.il/#/main/landing

כמו ייצוג בבית משפט. כל אחד יכול לייצג את עצמו ולמרות זאת פונים לעו”ד. עניין של ידע ומקצועיות.

הבעיה מתחילה עם כל מה שקשור לטיפול מסביב: לדוגמא – אם אין תעודת זיהוי או שאין תעודת פטירה וצריך לפנות למשרד הפנים.

בפניה לחברות ההשקעה – הן לא עושות מאמץ להחזיר את הכסף. לפעמים יש דרישה למסמך מקורי או חתימה מקורית ואז כל פעם צריך לחתום מחדש בחו”ל.  חתימה בחו”ל מחייבת רק כאשר החתימה אושרה ע”י או קונסוליה או אפוסטיל וכו’.

נציג מקומי שקיבל יפוי כח ב”מאמץ” חד פעמי,  יכול לחתום על מסמכים ללא כל הפרוצדורה המסובכת של מסמכי מקור מחו”ל.

בנוסף – משיכה מושכלת של קופות גמל או פנסיה מחייבת פניה למס הכנסה לקבלת אישורי מס לפטור או פטור חלקי. לצורך כך לפעמים צריך לעשות פניות למעסיקים קודמים ולקבל מסמכים שונים לצורך פטור ממס (בהנחה שהמעסיק הקודם עדיין קיים). ניתן היום לעשות את זה לבד ובאמצעות האינטרנט. ובכל זאת רצוי לפנות לבעל מקצוע.

גם עניין מציאת הכסף הקיים בכל מיני מקומות  – לא תמיד האתר של משרד האוצר נותן תמונה מלאה. לצורך זה יש כל מיני טכניקות לגלות קופות “נעלמות” שלא מופיעות באתר של משרד האוצר. ולצורך זה ודאי שיש צורך ונציג מקצועי מקומי.

עניין הזמן: בשלב הראשון המידע מאתר משרד האוצר הוא רק ביחס לשם חברת ההשקעות המחזיקה בכסף. כל פניה לחברת ההשקעות כדי לקבל מידע על הקופה / פוליסה: מהי הקופה? מהם הסכומים שנצברו בקופה? כל פניה כזו גוזלת זמן ויש צורך בהכנת טפסים וקבלת אישורים שונים מגופים שונים. לפעמים פקידים שונים בחברות השונות נוקטים יוזמה ודורשים דרישות שונות ומשונות. כאשר יש צורך בפניה למס הכנסה או למעסיקים קודמים הדבר גוזל זמן רב. (לפעמים המעסיק לא קיים יותר) יש דרישה לקיום חשבון בנק בישראל. למי שאין חשבון בנק הדבר מונע העברת הכסף. מכל מקום הדבר לוקח זמן רב וצריך הרבה סבלנות.


הסדרת מעמד ילדי מהגרים

כל מי שנולד לאזרח ישראלי הוא אזרח ישראלי והוא “חייב גיוס”. “מועמד לשירות ביטחון” או בקיצור “מלש”ב” החוק מבחין בין ילדים שאינם חיים בישראל ולא דורש את גיוסם ממש אלא מחייב ברישום בקונסוליה, ולגבי חלקם (שהיה זמנית) מאשר דחיית גיוס.

יש קטגוריות שונות של ילדי מהגרים. (בן מהגרים, נולדו בחו”ל / בישראל, ילדי שליחים וכו’)

המשותף לכל אלה הוא שהם אזרחי ישראל וכולם חייבי גיוס על פי החוק.

כאשר אזרח מגיע לגיל  16.5 – 17 עליו להתייצב בקונסוליה באופן אישי (עם אחד ההורים) ולהירשם.

כדי לקבל את הפטור או את דחיית השירות, צריך לענות על מספר תנאים ולהוכיח את העמידה בתנאים אלה.

יש אתרי אינטרנט רבים המפרטים מהם הדרישות ומהם המסמכים שצריך לספק. בשלב זה אין שום צורך בעו”ד וכל אחד צריך לעשות זאת בעצמו.

הבעיה מתחילה כאשר לא מבצעים את הליך הרישום כפי שצריך, העניין מסתבך והמלש”ב הופך להיות “משתמט” / “עריק” / “נפקד” ולפעמים אפילו בלי ידיעתו של המלש”ב. ההשלכה היא ברגע שהמלש”ב רוצה להגיע לישראל לביקור. אם הגיע ללא הסדרה של העניין, זה מאד לא נעים. הוא עלול להיעצר כעריק / משתמט או כל שם שיתנו לזה כבר בשדה התעופה, ואז כמובן יש צורך בעו”ד שיטפל בכך.

רצוי שכל מי שלא ברור לו מעמדו, שיפנה לקונסוליה לפני בואו, ואם יש צורך, שיסדיר את מעמדו. אם כבר חלף המועד והמלש”ב שחי בחו”ל כבר הוגדר כמשתמט, אין מנוס אלא לפנות לעו”ד שיטפל בעניין מעמדו עם שלטונות הצבא כאן.


אין לראות בתוכן הכתבה ייעוץ משפטי. אתר אוסראלים אינו נושא באחריות לתוכן הכתבה.

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 194

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה