• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

קצר בתקשורת

קצר בתקשורת

איך ניצחתי את “בזק” האוסטרלית? איך “תלונה רשמית” עוזרת? ומדוע צריך להזהר לפני שבוטחים בחברה על שם חיה שנכחדה?

נתחיל מהסוף: אני מומחה קטן מאוד, אפילו פצפון, בתחום חברות התקשורת בכלל, ובאוסטרליה בפרט. בכל זאת, אני רוצה לחלוק איתכם כמה סיפורים קטנים על החיכוך שלי עם כמה חברות תקשורת והמסקנות המאוד אישיות שלי בעקבות החוויות הפחות נעימות שלי. אין זה אומר ששוק התקשורת באוסטרליה כולו עוין את הלקוח או משהו בדומה. בכל מקרה, אתם מוזמנים להגיב ולסתור את דברי.

כידוע, יש כאן שלל של חברות שונות ומשונות לטלפוניה וספקיות אינטרנט. אבל למעשה, להבנתי (ותקנו אותי אם אני טועה) התשתיות המשמשות את כל החברות שייכות לשתי חברות בלבד. מחד, “טלסטרה” – שניתן להקבילה ל”בזק” הישראלית. חברה גדולה, ותיקה ויש טוענים מסואבת ושמנה מנחת. המחירים בטלסטרה הם הגבוהים ביותר בדרך כלל, ולא משנה אם אתה רוכש מהם שירות סלולרי, קוי או אינטרנט מסוגים שונים. הסיבה: שנים החברה היתה מונופול ללא מתחרים, ומאז שאלו החלו לצוץ, טלסטרה מוכרת עצמה כיוקרתית, האמינה ונותנת השירות הטוב ביותר. התשתית שלה היא קוית בעיקרה והיא פרוסה גם לאזורים המרוחקים ביותר. מנגד, קיימת “אופטוס” – הצעירה יותר, המתבססת על תשתית אלחוטית וגם פריסה של רשת סיבים אופטיים.


הסיפור הראשון הוא מימינו הראשונים אחרי שהיגרנו לכאן, והוא קשור בהבדלי הצריכה בין ישראל ואוסטרליה. כמה ימים אחרי שנחתנו רכשנו בהמלצת מכרים טלפונים פשוטים והכנסנו אליהם כרטיסי SIM בשיטת התשלום מראש Pre-paid. כך עשינו גם לגבי מודם לאינטרנט של אופטוס, עם הקצבת מידע בתשלום מראש. עד מהרה למדנו שתעריפי השירותים הללו יקרים עד מאוד: תוך יום-יומיים היתה נגמרת לנו ההקצבה ונאלצנו לקנות עוד ועוד. לא זו בלבד, אלא שהתוכניות והסרטים שראינו מישראל דרך האינטרנט זללו את הקצבת ה-DATA עוד יותר מהר. אנחנו היינו רגילים למשהו אחר לגמרי מישראל, בלי הקצבה.

הופתענו גם לגלות שיש הגבלת זמן על ניצול ה-DATA. כך מצאנו עצמנו יום אחד באמצע פרק בסדרה אהובה בעברית אבל בלי אינטרנט, בגלל שלמרות שהיה ברשותנו עוד DATA לשימוש, הרי שתוקף הקצבת המידע פג. זועמים התקשרנו ל”אופטוס” ודרשנו פיצוי. כלומר, קודם כל נאלצנו לחכות שעה בתור לצלילי מוזיקה מרוטשת על קו הטלפון (שגם הוא עלה לנו!). אחר כך השקענו זמן בשיחה עם נציגה שככל הנראה אינה נמצאת באוסטרליה בכלל (Off shore) ובגלל שהיתה זוטרה סרבה לשוחח על פיצוי. לבסוף ביקשנו וקיבלנו את האחראי שהעניק לנו 10 דולר פיצוי בצורת DATA. עשינו שימוש כמעט מיידי בפיצוי והרגשנו מרוצים.

הלקח הראשון שלמדתי : PRE-PAID יקר, השירות של חברות התקשורת בדרך כלל לא משהו.

חלפו כמה שבועות וביקשתי לשדרג את הטלפונים הסלולריים שלנו. אחרי השוואת מחירים מצאתי עצמי בחנות של טלסטרה. מה שמשך אותי לשם היה מבצע שהבטיח (לכאורה) המון DATA, החזר כספי וטלפון מתקדם חינם תמורת חוזה של שנתיים. כך לפחות אמרה המוכרת, סטודנטית צעירה ומצודדת שהתעניינה בארץ המוצא שלי וגילתה לי שהוריה מאפגניסטאן. היתה שיחה נעימה ובמהלכה בלי שבכלל הקדשתי לכך מחשבה חתמתי על טפסים שונים ומשונים. קיבלתי את הטלפונים החדישים לאשתי ולי בשמחה וצעדתי בלב קל ועליז לאוטו. אלא שמיד עם הגיעי, ננזפתי קשות על ידי יודעי דבר על הבחירה השגויה בחוזה שכובל אותך לטווח ארוך. יותר מזה, משהו במבצע הזה לא בסדר, נאמר לי. אצתי רצתי חזרה לחנות – היא היתה סגורה. למחרת בבוקר התייצבתי והתחוור לי שהכל עורבא פרח: אין חינם, אין כסף לחשבון. הטלפונים עולים ביוקר, ולא מגיע לי גרוש.

גרוע מכל היה הסירוב של מנהל החנות לבטל את החוזה למרות שמה שהובטח לי היה שקרי. הוא טען בפני שחתמתי על המסמכים ולכן אין לו יכולת להפוך את המצב חזרה (והודה תוך כדי שהבחורה שמכרה לי את הלוקש הזה פוטרה ממש הבוקר). זועם יצאתי מהחנות על סף ייאוש. אבל בעצת חברים פניתי לנציב פניות הציבור בנושא תקשורת, ה-Ombudsman. זה לקח כמה שבועות, במהלכן למדתי שיש בנציבות מחלקה המוקדשת לטלסטרה, ומחלקה לכל השאר – עד כדי כך היה נפח התלונות נגד החברה אז. אני חייב להודות שיצאתי מרוצה – הנציבות עדכנה אותי כל הזמן על התלונה שלי ובסוף גם כופפה את טלסטרה והכריחה אותה לבטל את החוזה. ניצחתי את ענקית התקשורת!

הלקח השני, אם כן: להיזהר מאוד מלחתום על חוזים ארוכי טווח, ומאידך שיש מי שדואג לך – נציבות תלונות הציבור. בנוסף, שכדאי לאיים בהגשת “תלונה רשמית” (Official complaint) ולפעמים גם ממש להגיש אותה. האוסטרלים מאוד חוששים מזה.

הסיפור האחרון הוא אודות חברה מסוימת שלא אזכיר את שמה במפורש. רק אציין שכבר מהשם עצמו ומשמעותו, לזכרה של חיה שנכחדה מהעולם, היה עלי להיזהר. בחרתי בחברה הזו שכן היא נותנת מגוון רחב של שירותים הקשורים לטלפוניה וכאלו שאינם קשורים (דוגמת ביטוח ואנרגיה). הרעיון שלי היה לאגד את כל השירותים הללו תחת גג אותה החברה ולהרוויח מכך. ואכן, על כל שירות שהוספתי קיבלתי בונוס או מתנה: חודש חינם, טלפון מתנה, הנחה בתעריף.

אבל עד מהרה למדתי שלכל דבר מחיר. המתנה שקיבלתי – טאבלט, נשבר תוך ימים בודדים ולא ניתן יותר לתקנו כיוון שהיה מאיכות ירודה כל כך שלא ייצרו לו חלפים. חלק מחודשי החינם לכאורה התבררו כמפוצלים לאורך זמן. גרוע מכל, שירות הטלפוניה היה גרוע (בעיות כיסוי, התנתקויות), והאינטרנט – קטסטרופלי (איטיות מחרידה, ניתוקים חוזרים ונשנים). נוסף על כך אלה נתקתי ברעות החולות המוכרות מחברות אחרות במשק: שירות איטי אחרי המתנה של שעות, איכות נמוכה של נציגי התמיכה הטכנית. כך עברו עלי חודשים של סבל, במהלכם קיבלתי שלושה מודמים שונים לאינטרנט ושוחחתי עם נציגי תמיכה טכנית ואחרים בכל אחת משעות היממה. איימתי פעם אחר פעם בתלונה רשמית, קיבלתי עוד ועוד פיצויים. אך אליה וקוץ בה: לא יכולתי לממש אותם בגלל ניתוקים ובעיות אחרות, והטרחה של האיומים הבלתי פוסקים והעיסוק הלא מסתיים בבעיות התקשורת גזל זמן וכסף. למעשה, הוא הפך להיות עבודה בפני עצמה. מיואש ונרגש, שלמתי את חובי לחברה (התקשורת) וחזרתי אחר כבוד לכור מחצבתי, אופטוס, עימה התחלתי את מסעי בארץ אוז.

הלקח האחרון שאחלוק עמכם: יש גבול לטרטורים, גם אם יש לכם את “נשק יום הדין” בצורת התלונה הרשמית. ולפעמים כדאי לשלם יותר ולקבל יותר, כאמרת המשפט הידוע בערבית: “היקר זול והזול יקר”.

שמרו על קשר!

 

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

רן פורת

הקמתי יחד עם חברים טובים את האתר הזה. השלמתי דוקטורט באוניברסיטת מונאש אודות הקהילה הישראלית באוסטרליה, שעתיד לצאת כספר. מלמד באוניברסיטה על ישראל והמזרח התיכון (מונאש), כותב (למשל מעריב). ממייסדי ארגון הגג של הישראלים באוסטרליה אי"א. אזרח אוסטרלי שמח, שתמיד ישאר ישראלי. אבא גאה ל-3 בנות.

מספר פוסטים : 92

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה