• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

שוק התוכנה במלבורן וצורות ההעסקה השונות

שוק התוכנה במלבורן וצורות ההעסקה השונות

מידע יעיל ושימושי על מאפייני העבודה בתחום, כולל דוגמאות.

בשונה מאוד מישראל, במלבורן כמעט ואין חברות תוכנה, ז”א חברות שעיסוקן העיקרי הוא פיתוח מוצרי תוכנה. מה שיש והרבה הן חברות ענק ממגוון תחומים (בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת וכו’) שלהן יש מחלקות IT שתומכות ומפתחות את הנוכחותהאונליינית של החברה ומוצרי eCommerce כאלה ואחרים. לדוגמא, אפליקציית המובייל של ANZ, אתר המשלוחים של Australia Post ועוד.
ההבדל הוא גדול.
אם עובד בחברת הייטק ישראלית (במיוחד אם היא קטנה) רגיל שהוא הלב של החברה,  גרעין הידע שלה והגורם העיקרי להצלחתה, אז באוסטרליה מחלקת הIT היא רק הפלטפורמה שעל גביה מוכר העסק את שרותיו ובדרך כלל אין לה שום קשר לליבה העיסקית שלו.

מבנה השוק הזה משפיע רבות גם על צורת ההעסקה של העובדים.
באופן כללי, באוסטרליה הרבה יותר קשה לפטר עובדים מאשר בישראל. לכן, כדי לשמור על גמישות במבנה ההוצאות, הרבה חברות יעדיפו להעסיק עובדים על בסיס פרוייקטים עם חוזה מוגבל בזמן לתקופת הפרוייקט מאשר בצורה קבועה. בצורת העסקה זו המכונה Contract, השכר הוא ליום עבודה והוא בדרך כלל גבוהה בעשרות אחוזים משכר המשולם לעובד קבוע וזאת כדי לפצות את העובד על כך שיכולות להיות לו תקופות “מתות” בין קונרקטים. בנוסף, בצורת העסקה זו אין ימי מחלה, ימי חופש או הפרשות לסופר.
למרות כל זאת לעובד שאינו חושש מחוסר יציבות תעסוקתית, צורת העסקה זו משתלמת בהרבה מעבודה קבועה.

אפשר אך ממש אין צורך לפתוח ABN (המקבילה האוסטרלית לעוסק מורשה) כדי לעבוד כקונטרקטור. יש אינספור חברות שנותנות שרותי תיווך בין העובד לחברה הכוללים שרותי שכר, ביטוח והפרשה לסופר תמורת גזירת קופון סביר.

תופעה נוספת שמאוד נפוצה בענף היא חברות יעוץ. חברות יעוץ מתקיימות מהפער שבין רצון החברות להעסיק אנשים על בסיס זמני, לרצון האנשים להיות מועסקים על בסיס קבוע. חברות כאלה נוהגות להעסיק אנשי תוכנה כעובדים קבועים ולהשכיר את שרותיהם לחברות על בסיס זמני. לעובד מובטח שכר גם כשהוא בין לקוחות/פרוייקטים (מכונה בתעשיה “על הספסל”) כאשר חברות טובות יחזיקו עובדים על הספסל מספר רב של חודשים ואף יממנו הכשרות שיעזרו להם להיות מועסקים בעתיד. מהצד השני, היתרון לחברות, הוא שהן מקבלות עובד אשר נהנה מהמוניטין של חברת היעוץ כולל גיבוי והחלפה במקרה הצורך אם הוא חולה לתקופה ארוכה או אם הוא החליט לעזוב.
לשרותים האלה יש ערך אמיתי ללקוחות כי העובדה היא שחברות היעוץ מצליחות להעסיק עובדים במשכורת שנתית תחרותית ועדיין לגבות מהלקוחות פי 2-3 ממה שהן משלמות לעובדים. (מה שמאפשר להן להשאר ריווחיות לאחר ניקוי העלויות האדמיניסטרטיביות וההנחה שעובדים לא עובדים בניצולת מלאה).

קצת מספרים לדוגמא:

חברה א’ מעסיקה שלושה עובדים בפרוייקט מסוים, כולם באותו התפקיד ועם אותה רמת נסיון.
עובד מספר 1 הוא עובד קבוע של חברה א’. הוא מועסק על ידיה מספר שנים וימשיך להיות מועסק על ידיה גם הרבה אחרי הפרוייקט הנ”ל. עובד מספר אחד מקבל חבילת שכר של כ 100,000 $ לשנה.
עובד מספר 2 הוא קונטרקטור שנשכר ע”י חברה א’ לתקופה של 6 חודשים, יכול להיות שתוקף חוזהו יוארך ויכול להיות שלא. בתקופת החוזה הוא מקבל מחברה א’ 650 $ ליום.
סכום זה, בהנחה של תעסוקה מלאה (בניקוי חגים, ימי חופש וימי מחלה) שווה ערך לחבילת שכר של 143,000 $ בשנה.
עובד מספר 3 הוא יועץ שנשלח מחברה ב’ לחברה א’ לטובת הפרוייקט.
הוא מועסק בחברה ב’ בצורה מלאה ומקבל חבילת שכר שנתית של 110,000 $. חברה א’ משלמת לחברה ב 900 $ ליום עבור שרותיו.

כמובן שהמספרים הנ”ל נתונים לשינויים לפי תפקיד, ותק, תנאי השוק והחברות השונות אך הם משקפים פחות או יותר את פרופורציות השכר בין צורות ההעסקה השונות.

להמשך הדיון אתם מוזמנים להיכנס לפורום ozim.co.il

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

פורום ישראלים באוסטרליה ומידע על הגירה

מספר פוסטים : 29

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה