• ברוכים הבאים לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה בע

Australia Day – כל הארץ דגלים דגלים

Australia Day – כל הארץ דגלים דגלים

יום העצמאות האוסטרלי – אין פטישים, אין קצף, אין מנגלים ואין חידון תנ”ך, ובכל זאת יש הרבה שמחה!

אביתר דיין הוא צעיר ישראלי שחי תקופה בסידני ומאז חזר לישראל. אוסראלים שמח לפרסם כאן, באישור אביתר, מהרשומות בבלוג האישי שלו, “אוסטרליה זה לא כאן”. בכתיבתו מצליח דיין לשקף היטב את החוויות של המפגש התרבותי בין כאן לשם, וגם את החותם שהשאירה בו אוסטרליה לאחר חזרתו לארץ.

יום אוסטרליה (Australia Day) הוא בעצם יום העצמאות האוסטרלי, לפי מיטב ידיעתי לא ממש יצא להם לאוסטרלים להלחם איי פעם על העצמאות שלהם, בכל זאת צריך יום גאווה לאומית, יום שבו כולם יוצאים לרחובות ויש יותר דגלים מבלונדיניות, האמת יש הרבה דברים מאוד דומים ביום הזה ליום העצמאות שלנו, למשל הדגל הכחול, קצת מזכיר את שלנו, או מפגן חיל האויר שכולל מטסים מהירים של מטוסי קרב שעושים המון רעש וקפיצה של צוללנים ממסוק לתוך המים של הנמל. מנגלים לא ממש ראיתי, אני מניח שזה בגלל שפה עושים מנגל שלוש פעמים בשבוע וזה כבר לא אטרקציה ליום העצמאות, אגב פה למנגל קוראים “ברבי”, שזה קיצור של ברביקיו כמובן אבל לי זה תמיד מזכיר בובה בלונדינית תלושת רגליים.

 בסידני יש הרבה מה לעשות ביום הזה, אני החלטתי ללכת לנמל לראות את מירוץ המעבורות השנתי, אני גר בפוטס פוינט שזה חצי שעה הליכה בערך לנמל שבו נמצא בית האופרה כמובן, כדי להגיע אליו צריך לצאת מהשכונה שלי ולחצות את הגנים הבוטניים של סידני, כבר בגנים התחלתי להרגיש את היום החגיגי, המוני אנשים, כולם מכוסים בדגל אוסטרליה מכף רגל ועד ראש, וכולם שמחים שיש להם יום חופש והם יכולים לבלות בחוץ עם המשפחה, מהגנים הבוטניים אפשר לראות את הנמל וכמובן את מירוץ המעבורות השנתי, לפי מה שקראתי המעבורות היו אמורות להיות מקושטות, ממש כמו המשאיות במצעד הגאווה, לא ראיתי יותר מידי קישוטים חוץ מכמה פרסומות, בסוף גם לא הצלחתי להבין מי ניצח, כנראה שנצחון בתחרות הזאת הוא לא משמעותי לאף אחד, העיקר החגיגה.
באמצע החגיגות התחיל לרדת גשם, אבל רק לחצי שעה בערך, גשם זה לא משהו שבדרך כלל מבאס את האוסטרלים, רובם נשארו לעמוד שם כאילו כלום, חלק היו חכמים והביאו מטריות מהבית, וכמובן הרוכלים שהיו יותר חכמים מכולם ודאגו למלא את הדוכן שלהם במטריות מקושטות בדגל אוסטרליה, שאזלו בתוך שתי דקות למרות המחיר המופקע. לחלק מהאנשים הגשם כן הפריע והם הצטופפו מתחת לבית האופרה, יש שם רחבה שיכולה להכיל דיי הרבה אנשים, גם לי קצת הפריע הגשם כי באתי עם המצלמה שלי שלא כל כך מסתדרת עם מים, הגשם הפסיק דיי מהר וכולם חזרו מיד להריע למירוץ.
לאוסטרלים יש גאווה לאומית, רואים את זה בכל פינה, למשל יש להם קריאה כזאת שכל נואם מסיים איתה את הנאום שלו: “אוֹזי, אוֹזי, אוֹזי” ואז הקהל עונה “אוֹי, אוֹי, אוֹי”, זה דיי מפתיע כל הפטריוטיות הזאת כי בדרך כלל פטריוטיות היא תוצאה של היה לנו קשה, התגברנו, עכשיו אנחנו פטריוטים, העניין הוא שכאן הם לא ממש נלחמו אף פעם על הבית שלהם, על אוסטרליה, באמת שהמלחמה היחידה פה היא בגלים, עם הגלשן, ובכל זאת הם גאים במדינה שלהם ועוטפים את עצמם בדגל הכחול שהוא בעצם דגל בריטניה משודרג, בכל אופן זה נעים לראות את זה וזה אפילו סוחף אותך להשתתף, לא שאני כבר מרגיש אוזי, אבל אני כן מרגיש שזאת מדינה שבעתיד יהיה כייף להרגיש חלק ממנה, זה יהיה קל ללא ספק, לא צריך להקריב כלום.
בקיצור, אין פטישים, אין קצף, אין מנגלים ואין חידון תנ”ך, ובכל זאת יש הרבה שמחה!

תגובות

תגובות

Clip to Evernote

קצת על הכותב

מספר פוסטים : 7

© כל הזכויות שמורות לאוסראלים - אתר הבית לישראלים באוסטרליה

גלול מעלה